"גשם קר ירד כל יום שישי כאן בירושלים, ובכל זאת הפכנו את העגום של היום למטאפורה לכאבי העבר ולחלומות המחר", מדווח ד"ר פיטר טארלו מישראל. ישראל היא המקום המושלם כמרכז היסטוריה ומקום של אוכל נהדר.
"גשם קר ירד כל היום ביום שישי כאן בירושלים, ובכל זאת הפכנו את עגמומיות היום למטאפורה לכאבי העבר ולחלומותיו של מחר", מדווח ד"ר פיטר טרלו מישראל.
לעיתים קרובות אני מזניח להזכיר מדוע אני נמצא כאן, אנא בבקשה להתיר סרגל צד ספרותי קל. עמית מיוסטון ואני מובילים קבוצה של מנהיגים לטיניים מדי שנה לישראל. ביקור דו-תרבותי לא אמור להיות תיירות בפני עצמה, אלא דיאלוג תרבותי אינטראקטיבי עם ישראל המודרנית והעתיקה המשמשת כרקע שלנו. המרכז שלנו, המכונה "המרכז ליחסי לטינו-יהודים", מחפש דרכים של יהודים ושל לטינים הן מעבר לדיאלוג בלבד וליצור כבוד ואכפתיות הדדית. הטיול הוא לא פוליטי ונועד להזין את הגוף והנשמה. ככזו, עיר דוד המלך משמשת מקום מושלם לחקור תרבויות וליצור קשרים של ידידות וכבוד הדדי
ישראל היא המקום המושלם. זהו מרכז היסטוריה ומקום של אוכל נהדר. פירות ואגוזים וירקות כל כך טובים שהם מהווים תענוג בלבד לחיך אלא הופכים את הפעולה הביולוגית של האכילה לחגיגה תיאולוגית של החושים. ככזה, הליכה בשוק מח'נדה יהודה ביום שישי גשום אחר הצהריים, כאשר השוק מתחיל להיסגר לשבת היהודית הוא מסע אל ההיסטוריה הקולינרית היהודית. זה משמש כתזכורת לכך שאוכל טוב באמת לא רק ממלא את הבטן אלא גם מתקשר עם הנשמה.
יום שישי היה יום המוקדש להיסטוריה של אלפי השנים ושל העשורים. החל במקדש הספר של מוזיאון ישראל, בו שוכנות מגילות ים המלח, ועובר לאחר מכן אל יד ושם, המרכז הלאומי לשימור השואה בישראל מתחילים להבין את עומק ההיסטוריה היהודית. בהתחלה אלה שרידי עבר בלבד, עובדות היסטוריה. ואז כל השינויים. עם כניסה ל"אולם הילדים "האפל, בו מיוצגים באופן סמלי מיליון ורבע ילדים נרצחים, הופך את זוועות האתמול לכאב האנושות. את הילדים מייצגים אורות מהבהבים כנגד חושך הלילה הנצחי, וכשהאורות מהבהבים אנו שומעים את שמותיהם וארצות מוצאם. שמותיהם מזכירים לנו חיים חדשים שנחשפו רק בגלל פשע הלידה. זה רגע שמביא את החזק מאיתנו לדמעות.
אולם למרות אכזריות העבר, החיים איכשהו נמשכים. אחרי ארוחת הצהריים בשוק חברינו הלטיניים ביקרו בכנסיית הקבר וקנו חרוזי מחרוזת כדי להתברך.
ואז הקניות נפסקו ושלום השבת התיישב מעל העיר ושטף את כאבי אתמול בשלווה של הנפש ובאנושיות המשותפת המשותפת לשתי הקבוצות. כשחלקנו ארוחת שבת עם משפחה ישראלית שעלתה לארץ מטקסס לישראל, הבנו את הקשרים המשותפים שלנו ואת העובדה שלפני רעות העבר עלינו לחפש דרכים להקדיש את חיינו לברכה.
יום שישי הזין את הגוף והנשמה שניהם נחוצים ושניהם הם חלק מהסיפור האנושי.
שבת שלום מעיר המזינה גם את הגוף וגם את הנשמה.