גילוי חדש של חסם לטיפול בסרטן הלבלב הוא התאים שלנו

A HOLD FreeRelease | eTurboNews | eTN
נכתב על ידי לינדה הונהולץ

בנוכחות גידולי לבלב, תאי חיסון מסוימים מפרקים חלבונים מבניים למולקולות המעוררות בניית רקמה צפופה, מחסום ידוע לטיפול, כך מגלה מחקר חדש. 

בהובלת חוקרים מבית הספר לרפואה של NYU Grossman, המחקר סובב סביב רשת החלבון הצפופה התומכת באיברים ועוזרת לבנות מחדש רקמות פגומות. סיבי חלבון קולגן, המרכיב העיקרי של הרשת, מתפרקים ומוחלפים ללא הרף כדי לשמור על חוזק מתיחה, וכחלק מתהליך ריפוי הפצעים.

מחקרים קודמים הראו שתאי מערכת החיסון הנקראים מקרופאגים תורמים לתהליך הנקרא דסמופלזיה, הנגרם על ידי תחלופה לא תקינה ומשקע מוגזם של קולגן המבודד את סרטן הלבלב. בסביבה זו, ידוע שגם מקרופאגים בולעים ומפרקים קולגן באמצעות פעולת חלבון הנקרא קולטן מנוז (MRC1).

בפרסום מקוון ב-4 באפריל ב-Proceedings of the National Academy of Sciences, המחקר הנוכחי מצא שהקולגן המפורק הגביר את כמות הארגינין, חומצת אמינו המשמשת את האנזים תחמוצת החנקן סינתאז (iNOS) לייצור תרכובות הנקראות מיני חנקן תגובתיים. (RNS). זה, בתורו, גרם לתאי סטלטים שכנים ותומכים לבנות רשתות מבוססות קולגן סביב גידולים, אומרים מחברי המחקר.

"התוצאות שלנו חשפו כיצד גידולי הלבלב מתכנתים מקרופאגים כדי לתרום לבניית מחסומים פיברוטיים", אומרת מחברת המחקר הראשונה מדלן לארו, PhD. בזמן המחקר, LaRue הייתה סטודנטית לתואר שני במעבדתה של מחברת המחקר הבכירה דפנה בר-שגיא, PhD, פרופסור S. Farber לביוכימיה ופרמקולוגיה מולקולרית וסגן דיקן למדעים ב-NYU Langone Health. "ניתן לרתום את המסגרת המולקולרית הזו כדי להתמודד עם שינויים פרו-סרטניים ברקמות מבניות המקיפות גידולים", מוסיף LaRue. 

סרטן הלבלב הוא הגורם השלישי בשכיחותו למקרי מוות הקשורים לסרטן בארצות הברית, עם שיעור הישרדות של חמש שנים של 10%. סרטן הלבלב נותר קשה לטיפול במידה רבה בשל הרשת הנרחבת של רקמות פיברוטיות סביב גידולים. רשת זו לא רק חוסמת גישה על ידי טיפולים, אלא גם מקדמת צמיחה אגרסיבית.

עבור המחקר הנוכחי, ניסויים הראו שמקרופאגים שגדלו במנות של חומרים מזינים (תרבויות), והומרו להגדרה שלהם סובלנית לסרטן (M2), מפרקים הרבה יותר קולגן מאשר מקרופאגים שתוקפים תאים סרטניים (M1). יתרה מכך, הצוות אישר בשורה של בדיקות שלמקרופאגים M2 יש רמות גבוהות יותר של אנזימים היוצרים RNS, כמו iNOS.

כדי לאשר את הממצאים הללו בעכברים חיים, הצוות השתיל תאי כוכבים ש"הוזנו מראש" בקולאז', או נשמרו במצב לא מאכיל, בצידי חיות המחקר יחד עם תאי סרטן הלבלב. הצוות ראה עלייה של 100 אחוז בצפיפות של סיבי קולגן תוך-גידוליים בגידולים שמקורם בתאי סרטן שהושתלו יחד עם תאי סטלט שטופלו מראש בקולגן.

חשוב לציין, המחקר הראה בפעם הראשונה שמקרופאגים ליד תאי סרטן הלבלב, לא רק קולטים ומפרקים יותר קולגן כחלק מניקוי חלבונים המזינים צמיחה לא תקינה, אלא גם משתנים על ידי הניקוי, כך שמערכת עיבוד האנרגיה שלהם. (מטבוליזם) מחווט מחדש ומאותת להצטברות פיברוטית.

"הצוות שלנו חשף מנגנון שמחבר בין תחלופה של קולגן לבניית סביבה עמידה לטיפול סביב גידולי הלבלב", אומר בר שגיא. "מכיוון שהסביבה הצפופה הזו היא סיבה מרכזית לכך שסרטן הלבלב הוא כל כך קטלני, תידרש הבנה טובה יותר של הקשר בין ניקוי חלבונים ובניית מחסומי הגנה כדי לשפר את הטיפול בממאירות ההרסנית הזו."

<

על הסופר

לינדה הונהולץ

עורך ראשי עבור eTurboNews מבוסס במטה eTN.

הירשם
הודע על
אורח
0 תגובות
משוב משוב
הצג את כל ההערות
0
אשמח למחשבות שלך, אנא הגיב.x
שתף עם...