שייצגו את חברות התעופה בהתאמה היו רוברט שרוטר, סגן נשיא בכיר ומנהל מסחרי ראשי של Frontier Airlines, ומתיו קליין, סגן נשיא בכיר ומנהל מסחרי ראשי של Spirit Airlines. שני המנהלים התמודדו עם שאלות אינטנסיביות בנוגע למדיניות שתמריץ עובדים לחייב את הנוסעים עבור מטען יד שנחשב גדול מדי, לעתים קרובות בדרכים שתופסות נוסעים לא מוכנים בשער.
האולי, מתוסכל בעליל, ציין ששתי חברות התעופה שילמו לעובדיהן סכום כולל של 26 מיליון דולר בשנת 2022 ו-2023 עבור אכיפת מדיניות כבודה קפדנית. בונוסים אלה, הוא טען, מעודדים למעשה את צוותי חברת התעופה לתעדף חילוץ עמלות נוספות מהנוסעים במקום לטפח חווית נסיעה נעימה. "אתה משלם לעובדים שלך לשקיות משטרה במקום לשרת לקוחות. זה לא שירות; זה טלטלה," אמרה האולי. "לטוס בחברות התעופה שלך זה נורא. זו חוויה נוראית, וזו הסיבה".
כשהוסיפו חטא לפציעה, שרוטר וקליין משתכרים שניהם משכורות נכבדות - שרוטר גורפת סכום מוערך של 2.4 מיליון דולר בשנה, בעוד שהפיצוי של קליין עולה על 2.8 מיליון דולר. הביקורת של האולי קיבלה יתרון חד עוד יותר לאור הנתונים הללו, והדגישה את הפער הבולט בין שכר הבכירים לחוויית הנסיעה של הנוסע היומיומי. "נראה שהדבר היחיד שהחברות שלך שקופות לגביו הוא כמה טוב אתה מצפד את הכיסים שלך תוך כדי ניקל ועמום לציבור," העיר האולי.
חמדנות על שירות
הדיון חשף ניגוד מוחלט בין טענות חברות התעופה להציע אפשרויות נסיעה סבירות לבין המציאות העומדת בפני נוסעים, שלעתים קרובות נתקלים בעמלות מפתיעות בשער. Frontier ו-Spirit, שתי חברות תעופה הידועות לשמצה בגישת ה"ללא סלסולים" שלהן, מצדיקות את החיובים הללו כחלק מהמודל העסקי שלהן, שמאפשר להן לכאורה להציע תעריפי בסיס נמוכים. עם זאת, הנוהג של תגמול לעובדים על אכיפת העמלות הללו מצייר תמונה מטרידה של ענף שמודאג יותר בסחיטת רווחים מאשר בהבטחת הוגנות.
"לא מספיק שהנוסעים ישלמו עבור הכרטיס שלהם," המשיכה האולי. "עכשיו, הם מקבלים ניקל ואגורה עבור נשיאת תיק שעשוי להיות סנטימטר גדול מדי. וחמור מכך, חברות התעופה שלך הפכו את סוכני השער לציידי ראשים".
"זה לא על בטיחות או יעילות - זה על חמדנות."
כשהוסיפה דלק למדורה, אייר קנדה הודיעה השבוע שהיא תתחיל לגבות תשלום מהנוסעים עבור תיקי יד גדולים יותר אם יבחרו בתעריף הנמוך ביותר בקווי צפון אמריקה והקריביים, החל ינואר 3, 2025. מהלך זה נתפס בעיני רבים כניסיון נועז להשתוות לחמדנות ולהתנהגות המחרידה שהפגינו חברות התעופה האמריקאיות. זה כאילו אייר קנדה הסתכלה על הפרקטיקות המחפירות שנחשפו בסנאט האמריקאי ואמרה, "תחזיקי את המשקה שלי".
ואכן, נראה שחברות תעופה נוקטות כעת רמזים כמו United Healthcare, תעשייה נוספת הידועה לשמצה בשל סחיטת רווחים על חשבון הצרכנים היומיומיים.
לא הוגן לנוסעים
הביקורת של הסנאטור מהדהדת מטיילים רבים שחוו את הלחץ וההשפלה של נאלצים לשלם עמלות מופקעות רגעים לפני העלייה לטיסה. פרקטיקות אלה משפיעות באופן לא פרופורציונלי על נוסעים מודעים לתקציב, שלעתים קרובות בוחרים בחברת לואו-קוסט דווקא בגלל סבירותם המפורסמת. האולי טען שהטקטיקות של חברות התעופה מסגירות חוסר יושרה, ופוגעות באמון הצרכנים.
"אתה מכוון לאנשים שהכי פחות יכולים להרשות לעצמם את העמלות האלה," אמר האולי. "משפחות, סטודנטים, קשישים עם הכנסה קבועה - הם אלו שנושאים בנטל של זה. והפתרון שלכם הוא לטפוח לעצמכם על השכם ולחלק בונוסים לעובדים האוכפים את זה? זה מביש."
המדיניות החדשה של אייר קנדה ממחישה עוד יותר את המגמה הערמומית של חברות תעופה המנצלות נוסעים במסווה של "שקיפות". במקום להתייחס לחששות שהעלו מחוקקים ונוסעים כאחד, נראה שהתעשייה מכפילה את תאוות הבצע שלה. מהלכים כאלה שוחקים את האמון והופכים את הטיסות לחוויה עוינת יותר ויותר עבור הנוסע הממוצע.
הקריאה לאחריות
השימוע מדגיש את הדאגה הדו-מפלגתית ההולכת וגוברת לגבי מבני העמלות של תעשיית התעופה, כאשר מחוקקים קוראים יותר ויותר לצעדים רגולטוריים כדי להגן על הצרכנים. התשאול החד של האולי משקף תסכולים רחבים יותר מתעשייה שלמרות שקיבלה תמיכה משמעותית משלמי המסים במהלך מגיפת ה-COVID-19, ממשיכה ליישם מדיניות הנתפסת כנצלנית.
ככל שהחקירה נמשכת, יש לחץ גובר עבור חברות התעופה להעריך מחדש את נוהלי העמלות שלהן ולתעדף שקיפות והוגנות על פני שולי רווח. הרטוריקה הלוהטת של האולי משמשת תזכורת לכך שתאוות הבצע של תאגידים בלתי מבוקרת לא תיעלם מעיניהם - ושהמאבק על זכויות הצרכן רחוק מלהסתיים.