- מסיבת העיתונאים הסופית של פסגת ה-G20 של רומא ב-31 באוקטובר 2021 נערכה בנובלה.
- ראש ממשלת איטליה, מריו דראגי, פתח את ה-G20 בתקווה לאחדות של כוונות נגד המגיפה.
- הפסגה נערכה לראשונה באיטליה.
עבור פרנצ'סקו טופרלי, נשיא רשת "אירופוליטיקה", הוא אמר שזה "בסיסי להחזיר את האדם למרכז הפעולות הפוליטיות והכלכליות".
ראש הממשלה דראגי אמר: "שהעולם ילך יחד כדי לנצח במאבק נגד המגיפה".
מסיבת העיתונאים הסופית של פסגת ה-G20 ברומא של ראש הממשלה מריו דראגי
הנושאs
G20, הסכם בין ארה"ב לאיחוד האירופי להסרת המכסים על פלדה ואלומיניום. דראגי: "צעד ראשון לקראת פתיחות מסחרית גדולה יותר."
G20, לקראת הסכם כלפי מטה על האקלים: תקרה של 1.5 מעלות של התחממות כדור הארץ אך רק התייחסות מעורפלת לאפס פליטות "עד אמצע המאה"
G20, דראגי טוען: "מילאנו את המילים במהות. נגיע בהדרגה לשנת 2050 כתאריך לאפס פליטות".
"בפסגה הזו, וידאנו שהחלומות שלנו עדיין חיים, אבל עכשיו אנחנו חייבים לוודא שאנחנו הופכים אותם לעובדות", אמר ראש הממשלה במסיבת עיתונאים. "לבסוף, יש הבטחה לתת 100 מיליארד בשנה למדינות עניות". ואז הוא הודיע שאיטליה תשלש את ההתחייבות הפיננסית שלה ל-1.4 מיליארד בשנה ב-5 השנים הבאות עבור קרן האקלים הירוק.
לאחר מכן נכנס ראש הממשלה לפרטי התוצאות שהתקבלו והסביר כי "הקדשנו משאבים ניכרים; שמרנו על התחייבויות אלה, והבטחנו שהחלומות שלנו עדיין חיים ומתקדמים. נשפט על מה שאנחנו עושים, לא על מה שאנחנו אומרים", מהדהדים דבריהם של כמה מנהיגים. ואז הוא הבטיח: "אנחנו גאים" בתוצאות שהושגו ב-G20 אבל "זו רק ההתחלה".
G20, דראגי: "100 מיליארד מ-G20 למדינות עניות בנושא אקלים."
"ה-G20 היה הצלחה", אמר ראש הממשלה, מריו דראגי, שהחליט להעריך את הפסגה שזה עתה הסתיימה ברומא בנושא החירום האקלימי. פסגה שהביאה, לדבריו, כמה יתרונות, גם אם "זה לא היה קל". בין אלה, ראש הממשלה מצטט את הרפורמה במיסוי הבינלאומי "שניסינו לעשות במשך שנים ללא הצלחה", הגבול של 1.5 מעלות צלזיוס של התחממות כדור הארץ הממוצעת ש"משפרת את הסכמי פריז", בנוסף ל"הביאה כמה מדינות סקפטי לגבי עמדות משותפות בנושא דה-קרבוניזציה", תוך התייחסות ברורה לרוסיה ומעל לכל, לסין.
ההצלחה הראשונה שדראגי הדגישה היא הגבול המקסימלי של עליית הטמפרטורות הממוצעות העולמיות, שנקבע על 1.5 מעלות צלזיוס: "במונחים של אקלים, לראשונה, מדינות ה-G20 התחייבו לשמור בהישג יד את המטרה של להכיל את ההתחממות מתחת 1.5 מעלות עם פעולה מיידית והתחייבויות לטווח בינוני", אמר במסיבת העיתונאים האחרונה שלו. הוסיפה כי "המימון הציבורי" לבניית מפעלי פחם חדשים "לא יעבור מעבר לסוף השנה".
הנושא של אפס פליטות וההתנגדות שהפגינו סין ורוסיה, שלא קיבלו את תאריך היעד של 2050, מקרינים את המטרה לעשור הבא (2060). הנושא המרכזי של השאלות שהציבו עיתונאים לראש הממשלה דראגי, שלמרות זאת, הוא אמר שהוא מרוצה, אפילו מראה את עצמו מופתע מהפתיחות, (לדבריו), שהפגינו שתי הממשלות.
“מסין עד לפני כמה ימים ציפיתי לגישה נוקשה יותר; היה הרצון לתפוס שפה המכוונת יותר לעתיד מאשר לעבר", הוסיף דראגי, "רוסיה וסין קיבלו את הראיות המדעיות של 1.5 מעלות צלזיוס, שכרוכות בהקרבות ניכרות מאוד, [ו] הן לא התחייבויות קלות לִשְׁמוֹר. סין מייצרת 50% מהפלדה בעולם; מפעלים רבים פועלים על פחם; זה מעבר קשה". ועל הגבול ל-2050 הוסיף: "בהשוואה למצב הקודם, המחויבות היא קצת יותר לקראת 2050 בלשון ההודעה לעיתונות. זה לא מדויק, אבל זה היה נעדר בעבר. חל שינוי בשפה מלאת תקווה אפילו מצד המדינות שעד עכשיו אמרו לא".
וההסכם הזה היה אפשרי, הוא הסביר, רק הודות לגישה המבוססת על רב-צדדיות שכללה את כל המעצמות הנוכחיות: "ב-G20 ראינו מדינות שניגשו לעמדות של אחרים בשפה הנכונה", אמר.
"אני מודה לשגריר מאטיולו ולכל השרפים על העבודה שהם עשו. משהו השתנה ב-G20, והוא שבלי שיתוף פעולה, אנחנו לא מתקדמים קדימה, ושיתוף הפעולה הטוב ביותר שאנו מכירים הוא רב-צדדיות, עם כללים שנכתבו מזמן ושהבטיחו לנו שגשוג.
את הכללים שיש לשנות יש לשנות ביחד".
והוא נותן דוגמה: "לראשונה במסמך G20, בסעיף 30, אנו מוצאים משפט שמדבר על מנגנונים לקביעת מחירי פחם. אנו קוראים למרכיבים השונים של ה-G20 לפעול בהתאם למנדטים שלהם להשגת יעדים אלו ותמהיל מתאים לכלכלות עם פליטת גזי חממה נמוכה על ידי הצבת יעד למדינות העניות ביותר. הקישור שהוליד את השינוי הוא המודעות לכך שכל התקדמות לעומת העבר יחד עם הבטחה לעזרה מהמדינות העשירות יותר הגיונית. זה אחד המקרים שבהם גם סין וגם רוסיה החליטו לשנות את עמדתן".
דראגי, שרצה מאוד בפסגה הזו, נזכר גם במחויבות שנעשתה למדינות העניות בעולם: "הנחנו את היסודות להתאוששות שוויונית יותר ומצאנו דרכים חדשות לתמוך במדינות בעולם", סיכם ראש הממשלה דראגי.
הערות נוספות
ביידן: "נגיע לתוצאות מוחשיות, הודות לאיטליה".
פסגת מנהיגי ה-G20 ברומא הניבה תוצאות "מוחשיות" על האקלים, מגיפת ה-COVID-19 והכלכלה. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן אמר זאת במסיבת העיתונאים האחרונה, לפני שעזב לגלזגו, ל-COP26, והודה במפורש לאיטליה ולראש הממשלה מריו דראגי על "העבודה הנהדרת שנעשתה".
"אני מאמין שעשינו התקדמות מוחשית, גם הודות לנחישות שארצות הברית הביאה לשולחן" של הדיונים. הפסגה "הראתה את כוחה של אמריקה כשהיא עוסקת ועובדת עם בני ברית השותפות שלנו בנושאים". ביידן ציין אז כי "שום דבר לא יכול להחליף משא ומתן פנים אל פנים לשיתוף פעולה גלובלי".
טריליון עצים ניטעו עד 2030
"מכירים בדחיפות להילחם בהידרדרות הקרקע וליצור כיורי פחמן חדשים, אנו חולקים את המטרה השאפתנית של נטיעת קולקטיבית של טריליון עצים, תוך התמקדות במערכות האקולוגיות המושחתות ביותר על פני כדור הארץ." ניתן לקרוא זאת בהכרזה הסופית של פסגת ה-G1 ברומא.
"אנו קוראים למדינות אחרות לאחד כוחות עם ה-G20 כדי להשיג את היעד העולמי הזה עד 2030, כולל באמצעות פרויקטים אקלימיים, תוך מעורבות של המגזר הפרטי והחברה האזרחית", נכתב.
ג'ונסון: "אם גלזגו תיכשל, הכל ייכשל".
"יהיה לי ברור, אם גלזגו תיכשל, הכל ייכשל." ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון אמר זאת בהתייחס ל-COP26 במסיבת עיתונאים בסוף ה-G20 ברומא. "התקדמנו ב-G20 הזה, אבל עדיין יש לנו דרך לעבור", הוא הוסיף, "לא דיברנו זמן מה", הוא התייחס להפשרה של דראגי-ארדואן בלחיצת היד הראשונה ב-G20.
תגובה מהאפינגטון פוסט
מה-G20 ברומא, ציפינו ליותר תגובות ופעולות קונקרטיות בחזית המאבק במשבר האקלים. אנו מאוכזבים מהסכם האקלים שנחתם היום. מדובר בהסכם שמכשיר את מה שכבר נרכש בעבר, מבלי לקבוע התחייבויות קונקרטיות על מימון האקלים, החל מאיטליה שלא הניחה על השולחן את תרומתה ההוגנת - לפחות 3 מיליארד יורו בשנה - בסך כולל של 100 מיליארד דולר שהובטחו לפני 6 שנים בפריז כמחויבות קולקטיבית של מדינות מתועשות לעזור לעניים ביותר בפעולת אקלים. בקיצור, בנובולה רומא, ה-G20 בעצם גילה מים חמים במאבק נגד משבר האקלים.
כעת התקווה היא שבגלזגו, שם נפתח היום COP26, יוכלו גדולי כדור הארץ למצוא הסכם להגיע להסכם אקלים חדש שאפתני המסוגל לשמור על היעד של 1.5 מעלות צלזיוס בחיים של הסכם פריז שנחתם ב-2015, אבל גם כדי להאיץ את ההסתגלות לשינויי האקלים, להתמודד עם ההפסדים והנזקים של הקהילות המושפעות ביותר ממצב החירום, אבל גם ובעיקר לממן בצורה נאותה את פעולתן של מדינות עניות ולהשלים את ספר החוקים, כלומר, כללי היישום של ההסכם, סוף סוף להפוך אותו למבצעי.
הסכם על סחר ואפגניסטן.
מרחקים על לוב.
טורקיה הביאה ביוגרפיה כמתנה לחתום על השלום.