תיירים חוזרים להצצה לחיי הגדה המערבית

במיניבוס עם תיירים אירופאים ואמריקאים, זיאד אבו חסן מסביר מדוע הוא מוביל סיורים לגדה המערבית הכבושה, רצוף המתחים בין הפלסטינים למתנחלים וחיילים ישראלים.

"אני רוצה שתראה את המציאות בשטח, את חיי היומיום של הפלסטינים", הוא אומר. "וכאשר אתה חוזר הביתה, ספר לאחרים מה ראית."

במיניבוס עם תיירים אירופאים ואמריקאים, זיאד אבו חסן מסביר מדוע הוא מוביל סיורים לגדה המערבית הכבושה, רצוף המתחים בין הפלסטינים למתנחלים וחיילים ישראלים.

"אני רוצה שתראה את המציאות בשטח, את חיי היומיום של הפלסטינים", הוא אומר. "וכאשר אתה חוזר הביתה, ספר לאחרים מה ראית."

התחושות עולות גבוהות בעיר חברון המחולקת, שבה סכסוכים פוליטיים ודתיים הם חלק מחיי היומיום.

המבקרים המצלמים עוקבים אחר מדריךם ברחובות הצרים של הרובע העתיק, המכוסה ברשת תיל לתפיסת בקבוקים, לבנים ואשפה שהוטחו לעבר הפלסטינים על ידי מתנחלים יהודים קשיחים המתגוררים מעל החנויות.

חיילים ישראלים עם רובי M16 מגושמים בורחים מבניין לאחר חיפוש לכאורה וחוסמים את הכביש במשך 15 דקות לפני שהם מאפשרים לכמה מקומיים ותיירים לעבור.

אפילו האתר הקדוש של חברון, קבר המכפלה, שבו נחשב אברהם הברית הישנה ובנו יצחק קבור, משקף את הפילוגים העמוקים של העיר, כשהמתחם מפוצל בין מסגד לבית כנסת.

האיבה בחברון חזרה לרצח של 1929 יהודים על ידי ערבים בשנת 67. בשנת 1994, קיצוני יהודי רצח 29 מוסלמים בתוך המסגד.

"היה לי מושג כלשהו על המצב [של הפלסטינים], אבל לא במידה של מה שראיתי ממקור ראשון", אומר ברנרד באסיליו, קליפורני בגיל העמידה המטייל עם אמו המבוגרת וקרובי משפחה אחרים. "הייתי מזועזע."

הגדה המערבית, שקיבלה בברכה כמיליון מבקרים בשמונה החודשים הראשונים של שנת 2000, נקלעה לאלימות עם פרוץ האינתיפאדה, או ההתקוממות, בספטמבר אותה שנה, וגרמה לתיירים לברוח.

משרד התיירות הפלסטיני, העוקב אחר מבקרים לפי ערים, אומר כי סוף סוף יש סימנים לתחייה.

במהלך שלושת החודשים הראשונים של השנה דיווחה בית לחם, היעד המוביל, על 184,000 מבקרים - יותר מכפול מהמספר בתקופה המקבילה אשתקד. חברון ראתה 5,310 מבקרים, לעומת אף אחד בשנה הקודמת.

חלק ניכר מהתיירות הפלסטינית נמצאת כעת במשימה, אם להגביר את המודעות הפוליטית או לסייע בהגנה על המורשת התרבותית.

בפאתי העיר שכם, אדל יחיא, ארכיאולוג העומד בראש האגודה הפלסטינית לחילופי תרבות, מוביל כמה אירופאים לאתר נחפר באמצע גושי דיור.

האתר, המורכב מבקבוקי סודה ושקיות מפלסטיק, מוקף בגדר מחוברת בשרשרת ללא שמירה באופק. השער פתוח לכל מי שיסתובב באין מפריע סביב מה שהיה בעבר העיר הכנענית שכם, משנת 1900 עד 1550 לפני הספירה.

"בן ארבע אלף שנה, זה ישן כמו הפירמידות," אומר יחיא ומצביע על הריסות מקדש ושער עיר עתיק.

שלא כמו אוצרות מצרים, אתרים היסטוריים ודתיים בגדה המערבית הכבושה הוזנחו במהלך שנות התסיסה. ממשרד התיירות נמסר כי הממשלה הפלסטינית אישרה הקמת יחידה לניהול האתרים שאמורה להיות פעילה עד סוף השנה.

בניגוד לכמעט מיליון איש שביקרו במדינה היהודית בחמשת החודשים הראשונים של השנה - עלייה של 1 אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד - עומסי תיירים אינם נחילים לפינה זו של ארץ הקודש.

הפלסטינים אומרים שתיירים מיואשים בגלל מחסום ההפרדה שנבנה על ידי ישראל ויותר מ -500 מחסומי הכבישים המגבילים את התנועה ברחבי הגדה המערבית. ישראל אומרת שהם נחוצים לביטחון.

רוב התיירים המבקרים בגדה המערבית מסתכמים רק עד בית לחם, קדושה לנוצרים כמקום הולדתו של ישוע המשיח, רק 10 ק"מ דרומית לירושלים. עם זאת, אפילו בנסיעה הקצרה הזו הם חייבים לעבור דרך מחסום ישראלי וחומת הבטון האפורה בגובה 6 מ ', שחותמת את העיר.

"החומה הפכה את בית לחם לכלא גדול עבור אזרחיה", אומר ראש העיר, ויקטור בטארסה.

אבל הוא מוסיף שהמצב לתיירים השתפר בשנים האחרונות עם מעבר מהיר דרך מחסומים, והחדשות כי העיר שלווה ובטוחה מופצות על ידי כנסיות וסוכני נסיעות נוצריים.

ובכל זאת, הביקור בשטח הפלסטיני רחוק ממה שמייחסים לתיירים רבים טיול הנאה.

מדריך אבו חסן, 42, מבוסס במלון ירושלים במזרח הערבי ברובו בעיר, לוקח קבוצות ל"סיור פוליטי "חלופי הכולל עצירה במחנה פליטים והצביעה על צינור ביוב שהפלסטינים עוברים בו לעבור מתחת למחסום הישראלי. .

"אנחנו מנסים לאזן את זה", אומר יחיא מסיורי PACE. "קצת היסטוריה וקצת פוליטיקה, שמייאשת בחלק הזה של העולם, ואז משהו מהחיים הרגילים כמו עצירה במסעדה נחמדה."

במהלך ארוחת הצהריים בשכם, שם נסגרו חנויות המזכרות מחוץ למסעדה, הוא מאשים את הישראלים בירידת התיירות ובכלכלה הפלסטינית הכוללת מאז האינתיפאדה בשנת 2000.

"אם לא היה כיבוש, לא הייתה אינתיפאדה", אומר יחיא.

למרות הקשיים הכרוכים בביקור בגדה המערבית, רורי בסיליו, בת 77, הנמצאת בטיול הרביעי לארץ הקודש מתחילת שנות השמונים, מתייחסת לרגל אדוקה למצב במקומות כמו חברון.

"אם משהו דורש קצת מאבק, זה יכול להיות חוויה רוחנית יותר", היא אומרת.

taipeitimes.com

על הסופר

אוואטר של לינדה הונהולץ

לינדה הונהולץ

עורך ראשי עבור eTurboNews מבוסס במטה eTN.

שתף עם...