לא משנה אם מקור החדשות שלך הוא מדיה חברתית, רשתות טלוויזיה או דפוס, הקשר בין נסיעות לתיירות ומגפות ברור. אם העולם לא היה גלובלי, מה שהתחיל בסין היה נשאר בסין; עם זאת, הנגיף התפשט בגלל שאנשים נעים ברחבי העולם - על ידי מטוסים וספינות שייט עם שילוב של אפשרויות תחבורה יבשתית.
נסיעות מזרזות הופעת מחלות והתפשטותן. הפצה זו הייתה לאורך ההיסטוריה המתועדת ותמשיך לעצב את החירום, התדירות וההפצה של זיהומים לאזורים גאוגרפיים ואוכלוסיות. מה שעושה תקופת הקורונה שונה ממחלות קודמות במהירות ובטווח ההגעה של המחלה ובהיקף ההידבקות מעבר למטייל לאוכלוסייה שביקרו ולמערכת האקולוגית של היעד המארח? התפשטות מחלות היא מעגלית - כאשר מטיילים חולקים מחלות בדרכים שלהם ונתקלים בסיכונים בריאותיים חמורים העשויים להיות באזורים בהם מקומות הלינה אינם עומדים בתקני בריאות גלובליים ו / או נוהגים בפרוטוקולי הגיהה ותברואה לקויים.
הייתי שם
COVID-19 אינו המחלה הראשונה, ולא תהיה האחרונה, המתפשטת ברחבי העולם באמצעות נסיעות. במאה ה -20 כבר היינו עדים למגפות רבות הכוללות:
1. שפעת ספרדית (שפעת) 1918-1919
2. שפעת אסייתית (H2N2) - 1957
3. שפעת הונג קונג - 1968
במאה ה -21 היו ארבע מגפות:
1. סארס - 2002
2. שפעת העופות - 2009
3. MERS - 2012
4. EBOLA - 2013-2014
מחקרים מראים כי הגידול בהתפרצויות המגיפה מאז שנת 2000 קשור לגידול בתיירות ובנסיעות עסקים גלובליות. ניידות חיונית לאפידמיולוגיה ולהפצת מחלות; נסיעות הן תורמות להפצת מחלות והשלכותיה הכלכליות מושפעות מכך באופן דרמטי. המציאות הקשה היא שאין לנו כלים מהמאה ה -21 להילחם ב- COVID-19. השיטות הקיימות כיום המנסות לכלוב את המגיפה שימשו לשליטה במגיפות במאות קודמות ונוטות להפרעה כלכלית. ללא טיפול והאט זמינות של חיסונים בגלל היעדר מנהיגות עולמית ומימון בשילוב עם החשש שהחיסונים הם הצהרות פוליטיות ולא פתרונות רפואיים, העולם יעבוד עם סביבה המושרה בנגיף במשך שנים רבות.