שיחת מנהלים: בהיה בהא אלדין חרירי

זמן הפריחה של לבנון בשנת 1997 הגיע כראש רוחו של ראש הממשלה המנוח רפיק חרירי.

זמן הפריחה של לבנון בשנת 1997 הגיע כראש רוחו של ראש הממשלה המנוח רפיק חרירי. דרכו ומשפחתו חזרה פריז של פעם במזרח התיכון, שהוחרבה אז על ידי עשרות שנים של מלחמת אזרחים. לאחר בחירתו מחדש לשלטון כראש ממשלה, העניק חרירי את לבנון מתיחת פנים גדולה וזרוע-לזרוע נחוצה: קפיצת מדרגה תיירותית חברתית-כלכלית על ידי שיתוף הונו. זה גרם לרחובות מרכז העיר ביירות לנצנצים בסוף שנות ה -90 ובתום המילניום סימן שבניית האומה חרגה ממלחמת האזרחים בת 15 השנים של שנות ה -70.

צדקה נדיבה וקורס מנהיגות אפקטיבי דרך דם חרירי. אחותה של חרירי, בהיה בהא אלדין חרירי, הפכה למובילה ראשונית של התקדמות וקול של שלום. זה יכול להיות לשון המעטה להציג אותה כאחיו של ראש הממשלה - שכן היא עצמה הפכה לדמות מרכזית בממשלה החזקה דיה בכדי לחדש את גורלה של לבנון.

פגשתי אותה לראשונה בקהיר בפורום הכלכלי העולמי, שם פנתה לאנשי ה- IT העולמיים, כולל יו"ר איגניט.קום ניל בוש, אחיו של נשיא ארה"ב ג'ורג 'וו. בוש. נוכחותה של באהיה חרירי גרמה לקהל לעמוד בשתיקה כשהיא משדרת אווירה של אמון שדורשת לא פחות מכבוד ויראה מירביים. התפלאתי איך היא החזיקה מעגל של צוותי חשיבה פעורי פה כשהם האזינו בקשב לתחינתה לחנך את הנוער ולהפוך את כל המחשבים לקרוא המחשב. ואז בלבנון טסתי לפגוש אותה. התיישבנו יחד במעון סיידה המפואר שלה בביירות.

תיק העבודות של גברת חרירי, לפחות לתאר, מדהים. הוא משתרע על פני לא פחות מחמישה עמודי ביו, שכבר מסוכמים לקריאה קלה יותר. היא מילאה כמה תפקידים ובהם שגריר רצון טוב באונסק"ו, סגן בפרלמנט הלבנוני, ראש הוועדה הפרלמנטרית לחינוך בפרלמנט הלבנוני, חבר בוועדה הפרלמנטרית לזכויות הילד, חבר בוועדה הפרלמנטרית הלבנונית לענייני חוץ, סגן נשיא ועדת האישה באיחוד הבין-פרלמנטרי הערבי, ראש הארגון הלא-ממשלתי צופי לבנון, ראש הארגון הלא-ממשלתי תרבות וסביבה, סגן נשיא ועדת הנשים באיחוד הערבי בין-פרלמנטרי, בין הבולט ביותר. זו הייתה גרסה מקוצרת; התיק נמשך בלי סוף.

היא הייתה הדוברת המרכזית והיוזמת של פורומים רבים של נשים ערביות בהשתתפות גבירות ראשונות ערביות, שרים ונשיאות פרלמנט וראשי ארגוני נשים. באהיה חרירי נענתה באתגר להגן על מצוקות אחיותיה הערביות. היא הדגישה בפגישות את חשיבות העבודה המשותפת של הפרלמנטים באזור הערבי במיוחד בנושא התעסוקה. כאשר בסופו של דבר הפרלמנטים נעלו ידיים, היא הצליחה להיות ראש הוועדה של האיחוד הערבי בין-פרלמנטרי.

לדבריה, "נשים הן הליבה של החברה של ימינו, המנוע של המשפחה והקהילה. אנו עומדים בפני דילמה לפיה נשים ערביות סובלות מכמה בעיות המחלישות את המבנים החברתיים והפוליטיים שלנו. נשים אינן רק צרכניות של סגנונות וקוסמטיקה או יצורים סנטימנטליים שאינן יכולות לקבל החלטות. בעיות נשים אינן מוגבלות לבעל ולילדים בלבד. מרבית הבעיות נובעות מרשלנות של נשים המתגוררות באזורים עניים וכפריים. " הדאגה שלה מדאגות הנשים גרמה לה להקדיש אנרגיה וזמן לחקיקה המגנה על זכויותיהן וחירותן.

חוקים כאלה כיסו נשים ערביות שנוסעות ללא אישור מצד בעלה, זכותן של נשים לעסוק בסחר, ואת היתרונות שנשים צריכות לקבל מעבודות בקואופרטיבים שכירים. "אני מודה, אני מחשיב נשים כמין פחות, הנשים הבולטות והחזקות מהוות רק 10 אחוז מהאוכלוסייה הנשית בעולם הערבי."

בניסיון לאחד את הנשים היא לא מצליחה לאשר את היתוך הנשים הישראליות והפלסטיניות לפתור את המשבר. "האם האישה הפלסטינית לא סובלת כשילדיה נמשכים לעימות? האישה הערבייה אינה יוצרת מלחמה אלא רק מצאה עצמה באמצע הסכסוך. אני נועד לחנך נשים שיובילו אותה בסופו של דבר לשחרור ולחופש כלכלי. זכויותיה מחייבות אישור מיידי בפני בתי משפט לאומיים ובינלאומיים. "

נולדה ב- 23 ביוני 1952 בסיידה, מאדאם חרירי גדלה בבית אינטליגנטי ובעל אמצעים. היא סיימה את לימודיה בביירות בתעודת חינוך ועבדה כמורה בבתי הספר הלאומיים סיידה משנת 1970 עד 1979. התחביב שלה, כאשר הזמן מאפשר זאת, כולל קריאת היסטוריה וביוגרפיות של אנשי חזון עולם - כמוה. ספרים, גידול ילדים טובים יותר, חינוך, הפחתת קרוא וכתוב לדעתה ישחררו נשים מדיכוי.

גברתי חרירי שומרת על מורשת אחיה רפיק. לאחר חיסולו ב- 14 בפברואר 2004 במרכז העיר ביירות, היא הרימה את השרביט במקום בו אחיה הפילה אותה באחת. באהיה חורג מהרחבת מתחם מרכז העיר המגלגל מיליוני דולרים - החברה הלבנונית לפיתוח ושיקום של ביירות, המכונה SOLIDERE - הנחשבת פרי מוחו של רפיק וברומטר כלכלת לבנון. היא מחפשת דרומה אחר חלופות בהצעות תיירות.

עדיין הרוסה מהתקיפה ומהמלחמה האחרונה, היא מפיחה חיים בפרויקט החדש שלה, עיר הולדתה שלה סידון - יעד בדרום שיש לו פוטנציאל תיירותי רב. סידון היה בעבר אזור כבוש ישראלי עד שהכוחות נסוגו לפני כמה שנים.

"קיימים חוקים המקדמים את רעיונותיו של רפיק חרירי בהצגת מדינה לא רק כיעד תרבותי, אלא כזה הנושא מסר של צדק, שלום וסדר. המטרה שלי היא להפגין אינטרסים תיירותיים לא רק בהיבטים הדתיים והמורשת, אלא גם באתרים השונים שלנו. עם זאת, אנו מכירים בכך שדורשת סביבה אידיאלית כדי שתוכניות התיירות יסתדרו ", הוסיף חרירי.
ערבים, במיוחד משפחות מדינת המפרץ, מחפשות חווית חופשה משפחתית 'שמרנית' ובריאה יותר שצידון מציעה. ופרויקטים ענקיים יזמו דרך קרן חרירי מאז לפני 17 שנים.

"החזרנו לחיים תשתית תיירותית בדרום לבנון שנהרסה במלחמה. לקח הרבה זמן ומאמץ להכין את סיידה לתיירות. למרבה הצער, זה היה חלומו של רפיק חרירי שהוא לעולם לא יבין להתגשם, "אמרה.

מה לקחת מהמאמר הזה:

  • She held several posts including the Ambassador of Goodwill for the UNESCO, deputy in the Lebanese Parliament, head of the Parliamentarian Committee for Education in the Lebanese Parliament, member in the Parliamentarian Committee for Child's Rights, member in the Lebanese Parliamentarian Committee for Foreign Affairs, vice president of the Woman's Committee in the Arab Inter-Parliamentary Union, head of the non-governmental organization Lebanese Scouts, Head of the non-governmental organization Culture and Environment, vice president for the Women's Committee in the Arab Inter-parliamentary Union, among the most prominent.
  • It made the streets of downtown Beirut glitter in the late ‘90s and at the turn of the millennium, sign that nation-building had transcended the 15-year civil war of the ‘70s.
  • In trying to unify the women, she fails to confirm the fusion of the Israeli and Palestinian women to solve the crisis.

<

על הסופר

לינדה הונהולץ

עורך ראשי עבור eTurboNews מבוסס במטה eTN.

שתף עם...