לפרויקט מועצת התיירות האפריקאית יש תוכנית מסגרת אסטרטגית להתאוששות מקווה

talebatb
talebatb
אוואטר של ד"ר טאלב ריפאי
נכתב על ידי ד"ר טאלב ריפאי

ד"ר טאלב ריפאי, יו"ר פרויקט הופ אפריקה, הציע את חזונו למסגרת כללית מועצת התיירות האפריקאית (ATB). ד"ר ריפאי הוא גם הפטרון של ATB וחבר ה- בנייה מחדש. נסיעה יוזמה.

הוא ציין בתכניתו: ההתמקדות היא בתוכנית צמיחה כלכלית ושגשוג עבור מדינות וממשלות באפריקה וכדי להתמקם ולהסתגל לפרטי כל מדינה ומדינה. המטרה העיקרית תהיה ניסוח מסגרת לתוכנית לאומית שתסייע לכל מדינה בנפרד לצאת חזקה יותר מבחינה כלכלית, חברתית ופוליטית, בעידן פוסט קורונה. כמו כן, היא מנסה למצב את ענף הנסיעות והתיירות, המגזר הפגוע והנפגע ביותר ממשברי COVID19, ככוח כלכלי מוביל ולטובת כולם, עבור HOPE.

מדוע נסיעות ותיירות?

נסיעות ותיירות הם היום וימשיכו להיות לטווח הקצר והבינוני, אחד המגזרים הפגועים ביותר במשק כתוצאה ממשברי קורונה. אין תיירות ללא נסיעות, נסיעות ותנועה נעצרו לחלוטין כעת כתוצאה מקורונה. העובדה היא שנסיעות ותיירות יקפצו, כמו תמיד, חזקה עוד יותר. נסיעות היום אינן מותרות יותר לעשירים ולאליטה, אלא פעילות של אנשים לאנשים. זה עבר לתחום הזכויות,

זכותי לחוות את העולם ולראותו,

- זכותי לנסוע לעסקים, לחינוך,

- זכותי להירגע ולעשות הפסקה.

- זה הפך היום ל"זכות אדם ",

- בדיוק כמו הזכות שלי לעבודה, להשכלה ולבריאות, הזכות שלי להיות חופשייה במה שאני אומר ואיך אני חי. נסיעות ותיירות הועלו בעשורים האחרונים לא פחות מצורך אנושי מהותי,

"זכות אדם". לכן הוא יקפוץ לאחור.

למה אפריקה?

כיום אפריקה צופה במילה מאבק עם קורונה, מרחוק יחסית, עד כה. הוא צופה ומתבונן בעולם מתקדם ומפותח שאינו מסוגל להתמודד עם האתגר של משבר רפואי פשוט למדי. אפריקה הייתה במשך תקופה ארוכה, קורבן של תאוות בצע וניצול, היא מעולם לא נראתה שחר לפגרה אחרת, אף פעם לא חלק מחומר זה והעולם חסר הרגישות, ולכן יש לה הזדמנות ייחודית להציג בפני העולם מפת דרכים אחרת. זה אולי רק הרגע של אפריקה בהיסטוריה.

אפריקה מורכבת גם מ -53 גופים לאומיים, מדינות מתפתחות קטנות יחסית (למעט אולי דרום אפריקה, ניגריה וכמה מדינות צפון אפריקה). לפתרון האתגרים הכלכליים שלהן, אם כן, אין לעלות במחיר עצום בסטנדרטים בינלאומיים. אפריקה יכולה, אם כן, להפוך למודל עבור מדינות מתפתחות רבות ברחבי העולם.

ראשית עלינו להכיר בכך שהעולם אחרי קורונה יהיה שונה מאוד מהעולם שלפני קורונה. האתגר כיום, אפוא, עבור תחום הנסיעות והתיירות הוא כיצד לתרום ולהוביל את הפיכתה של החברה כולה לעידן חדש כלכלי, עידן פוסט קורונה, מכיוון שבריאות הכלכלה כולה היא הדרך היחידה עבור המגזר שלנו לגדול ולהרוויח. אתגר שלא רק מסוגל לשאת אותנו להחלמה בריאה אלא להעביר אותנו לעולם אחר לגמרי, עולם מתקדם ומשגשג יותר, עולם טוב יותר.

עלינו להפוך את הפרק הנורא הזה להזדמנות.

למשבר זה שני שלבים נפרדים;

1. שלב הבלימה, אשר אמור להתמודד עם האתגרים הבריאותיים המיידיים של היום, לשמור על אנשים חיים ובריאים, על ידי שימוש בכל אמצעי הנעילה.

2. שלב התאוששותשהכנתו אמורה להבטיח לא רק התמודדות עם ההשפעות החמורות של המשבר על המשק ועל מקומות העבודה, אלא להביא אותנו להחלמה לצורה מתקדמת יותר של שגשוג ופיתוח.

בעוד ששני השלבים הם מכריעים ויש לטפל בהם באופן מיידי, העולם עד כה הכניס את כל האנרגיה והמשאבים שלו לשלב הראשון, בלימה בלבד. אולי משום שמובן, החיים והבריאות הם סדרי עדיפויות אנושיים, אך דו"ח זה רוצה להפנות את תשומת הלב לעובדה כי החיים לאחר שלב א ', בלימה, הם חשובים באותה מידה, החיים בכבוד ובשגשוג. עלינו לפיכך להתחיל בהכנות ותכנון ליום שאחרי הבלימה, באופן מיידי וללא כל עיכוב

יש עלות לכל דבר, לכל שלב ואנחנו צריכים להכין את עצמנו לזה. עלות הבלימה ברורה, וכל מדינה נקטה בצעדים שלה כדי להתמודד עם שלב זה ובתורו, את העלויות הנלוות אליו, כל אחת לפי יכולתה. בעוד שממשלות מסוימות, במיוחד במדינות מתפתחות, עשו עבודה טובה בבלימה, רוב הממשלות אפילו לא החלו להתייחס לשלב השני. לנוכח הנזק הגדול שגרם שלב א 'של הבלימה, ובמיוחד הנעילה, שלב שני של ההתאוששות, עלינו להתחיל לתכנן ולהתכונן לשלב השני ועלותו; כי מה זה חיים או בריאות, אם זה ללא כבוד ושגשוג. תוכנית מסגרת זו, HOPE, היא אפוא ניסיון לטפל במשבר, להתמודד עם תוכניות ההחלמה של היום למחר, העלויות המשוערות והמשאבים האפשריים הדרושים.

הקונגרס האמריקני אישר לאחרונה את ההקצאה של 2.2 טריליון דולר, המהווים בערך 50% מהתקציב השנתי שלה ו -10% מהתמ"ג, כדי לטפל בתוצאות המשבר. הם ישמשו למטרות הבאות, בין היתר,

1. תשלומים ישירים לעובדים שמאבדים את מקום עבודתם ולמשפחותיהם, תלוי בגודל המשפחה

2. הקמת קרן להצלה וחילוץ של עסקים וחברות, במיוחד נסיעות ותיירות (חברות תעופה, הפלגות וסוכנויות נסיעות)

3. תמיכה בתקציב הלאומי להפחתת מיסים על אגרות בכל הלוח, במיוחד בתחום השירותים והטכנולוגיה הדיגיטלית.

4. תמכו בתקציב הלאומי להשלמת כל המדדים הקשורים לבלימה רפואית ועזרה בפתיחה הדרגתית של המשק

סינגפור, קוריאה, קנדה, סין ומדינות רבות אחרות, כולל כמה מדינות אפריקה, ביצעו כמה מהלכים דומים. כמעט כולם הקצו בין 8 - 11% מהתוצר שלהם לתוכניות דומות. על כן מוצע כי הערכה של כ -10% מהתמ"ג היא סכום סביר להקצאה לכל מדינה ואפריקה.

המסגרת הכוללת יכולה, אם כן, להיראות כך,

1. על כל מדינה באפריקה להקצות כ -10% מהתמ"ג שלה לצורך התאוששות תוכנית HOPE.

2. ניתן להשתמש בכספים שהוקצו ולחלק אותם לשני חלקים: 2.1 1/3 מהכספים לתמיכה ישירה בתקציב השנתי לשנת 2020 כדי לפצות על ההפסדים שנגרמו בשלב הבלימה ולהיערך להתאוששות. באופן אידיאלי זה צריך לכלול,

2.2 2/3 מהכספים לייזום מספר פרויקטים תשתיתיים בכל המגזרים כגון, בתי ספר, מרפאות, כבישים וכבישים מהירים, שדות תעופה, בין שאר צרכי התשתית. זה יעזור להשיג,

1. העלות הישירה של אמצעים רפואיים לצורך בלימה

2. סבסוד העובדים שאיבדו את מקום עבודתם כתוצאה מאמצעי הבלימה, במיוחד עובדי תיירות

3. הקמת "קרן תקווה" לתמיכה בעסקים במיוחד חברות קטנות ובינוניות ומתן הלוואות בריבית נמוכה

4. עלות הפחתת מיסים ועמלות כחלק ממריץ הכלכלה הלאומית

1. גירוי הכלכלה הלאומית באמצעות שאיבת כסף טרי.

2. להחזיר יותר אנשים לעבודה וליצור מקומות עבודה חדשים.

3. מימוש פרויקטים תשתיתיים שממילא נחוצים.

4. הגדלת ההכנסות הנגבות לתמיכה בתקציב.

5. גילוף דגם הניתן ליישום לאחר ההחלמה.

6. התאוששות מלאה למצב כלכלי מתקדם יותר.

3. באופן אידיאלי יש להקצות את הכספים מחסכונות אם לא אזי הלוואה בריבית נמוכה היא האופציה האחרת. הלוואה היא לגיטימית כאן, גם אם שיעור החוב הלאומי עולה על 100%. אנו לווים כדי להזרים כסף למשק, לעורר ולחזק את הכלכלה, ובתורם להגביר את הכנסות התקציב הלאומי, ולהגדיל את יכולת המדינה להחזיר את החוב. אנחנו לא לווים כדי להחזיר את החוב הקודם, אלא אנחנו לווים כדי לעורר את הכלכלה על ידי שאיבת כסף, על ידי הוצאות נוספות.

4. יש להכין באופן מיידי רשימת פרויקטים רלוונטיים, ממוצע של מיליארד דולר כספים שהוקצו אמור להספיק למימוש 1 פרויקטים בממוצע 100 מיליון דולר לפרויקט. פרויקטים כאלה הם קריטיים לעידוד הכלכלה הלאומית, אך הם חיוניים על מנת לספק את התשתית הדרושה כדי לאפשר לממשלות לספק את כל השירותים הדרושים לאנשים ול

עסקים, כולל שירותי נסיעות ותיירות.

5. יש להכין מיידית מאמר בנושא הפחתת המס והעמלות באופן מיידי כרפורמת מס שתמשיך לאחר ההחלמה. יש לחשב את העלות בתקציב הלאומי הרגיל החל מ- 2.2.4 לעיל בהנחה כי העלות תיאלץ להיות מחושבת במהלך 2021 ואולי 2022. לאחר מכן הכלכלה הטרייה שתאושש צריכה להיות מסוגלת לדאוג לצרכיה התקציביים, ככל שיותר ההכנסות ייגבו כתוצאה מההחלמה הכלכלית ותומכות בתקציב הלאומי הרגיל.

אלה אך מחשבות כלליות והצעות מסגרת. הם לא נועדו להיות בקפדנות, או למלא אחר הספציפיות. הדבר החשוב, עבור כל מדינה אפריקאית, הוא לתכנן, לפתח ולאמץ תוכנית ספציפית, המבוססת על המצב הספציפי בכל מדינה, ועשו זאת עכשיו, היום, לא מחר.

אנחנו צריכים לעבוד על מדינה אחר מדינה. אף תוכנית HOPE אינה יכולה להתאים לכולם. התקופה החדשה שלאחר הקורונה הפכה ארגונים בינלאומיים רבים ללא רלוונטיים.

אפילו ארגונים אזוריים אינם יכולים ולא צריכים להכליל את האזור כולו, יהיה צורך לטפל בכל מדינה באופן עצמאי

העידן החדש שלאחר הקורונה אכן ייצר מציאות חדשה, עולם חדש. לחלק מהתכונות הצפויות החדשות של העידן החדש, השלכותיה הכלכליות ובעיקר השפעתן על ענף הנסיעות והתיירות תשפיע על הנסיעות והתיירות. והכי חשוב תהיה עלייה בחשיבותה של תיירות פנים ואזורית, וכתוצאה מכך, הצורך להתאים את תוכניות קידום התיירות שלנו ואת אסטרטגיות הנסיעות והתיירות שלנו לחלוטין.

כמה מהשינויים האפשריים האחרים יהיו:

1. תשתית ייצור אוטומטית ביותר תחסוך באנרגיה ולא רק בהוזלת עלויות הייצור, אלא גם תשפר את האיכות. הפחתה בשעות העבודה האנושיות כתוצאה מכך תסייע לנו לשמור על בריאות טובה יותר ותאפשר לאנשים זמן חופשי וחופש יותר, מה שיעורר בטווח הארוך נסיעות ותיירות.

2. ביטחון מוגבר בתחומי הטכנולוגיה, הביצועים הטכניים ותשלומי האינטרנט המקוונים הם וימשיכו לשנות את התנהגות הצרכנים, הרחק מהשיטות המסורתיות. נסיעות עסקים ותיירות יצטרכו להכיר במציאות החדשה ולהתאים את המודל העסקי בהתאם

3. תהיה ירידה ארוכת טווח בנסיעות העסקים עקב הופעתם של כלי ועידת וידאו, כאשר אנשים בעלי ערך נקי גבוה מעדיפים לנסוע באמצעות מטוסים פרטיים בניגוד לאוויר מהשורה הראשונה, מה שגורם להשפעה גדולה על ענף הנסיעות.

4 . השיטה הבינלאומית המסורתית הסתיימה. אפילו מערכות וארגונים אזוריים יצטרכו להסתגל למציאות החדשה ולטפל בפרטיות של כל מדינה בנפרד. המערכת הבינלאומית, לרבות מערכת האו"ם וארגוניה, יצטרכו להסתגל להיות הוגנת וצודקת יותר. תהיה לכך השפעה גדולה על ארגוני תיירות בינלאומיים כגון UNWTO, WTTC ורבים אחרים

5. ממשלות, מנהיגים עסקיים וחברות יקצו תקציב רב יותר להשקעה במוצרי בריאות ומוצרי בריאות לאחר שגילו את הפערים במערכת העולמית תוך כדי לחימה בנגיף העטרה. זה ישפיע על תיירות הרפואה. יופיעו גם סטארט-אפים טכניים נוספים עם יישומים יצירתיים.

6. האמון בממשלות המקומיות בעולם המתפתח יגבר, בשל צעדי ההגנה החזקים שננקטו כדי לשלוט במגפה. בנקים מרכזיים הזרימו סכומים גדולים למוסדות פיננסיים והציעו פטורים חסרי תקדים שלא סופקו קודם לכן. תפיסת מדינות מתפתחות וקטנות, שיפור קידום תיירות והזדמנויות מיתוג

7. יחול שינוי חברתי שמכיר בצד החיים שאולי היינו עסוקים מכדי להכיר אותו קודם. הקהילה הבינלאומית הצטרפה לאמפתיה עולמית לעמוד מאוחדת. יוזמות פילנתרופיות נוצרו וסיוע הומניטרי הוצע כמיליארדרים תרמו מיליוני דולרים בכדי לסייע בהצלת חיי אנשים. נסיעות צריכות לחזק את האמפתיה הגלובלית הזו.

8. ההשפעה החיובית שהייתה למגפה זו על הסביבה שלנו תימשך. כל ארגוני הסביבה גילו כי הייתה ירידה בחנקן דו חמצני בחלקים של סין ואיטליה במרץ 2020. בינתיים, המרכז לחקר אקלים בינלאומי באוסלו מעריך כי תהיה ירידה של 1.2% בפליטת הפחמן הדו חמצני בשנת 2020 יש לכך השפעה רבה על נסיעות אחראיות ועל תיירות בת קיימא.

9. מערכת החינוך תשתנה. עם סיום בתי ספר ב 188 מדינות בכל רחבי העולם, על פי אונסק"ו, תוכניות חינוך ביתי החלו להיכנס לתוקף. זה אפשר להורים לעזור בפיתוח כישוריהם של ילדיהם ובגילוי כישרונותיהם. לימודים מרחוק יאפשרו למדינות מתפתחות לשפר את איכות החינוך.

10. השהייה בבית הייתה חוויה חיובית ביותר עבור רבים, שכן היא מחזקת קשרים משפחתיים מלאי אהבה, הכרת תודה ותקווה. מלבד זאת, זה הוביל גם ליצירת תוכן מקוון משעשע שמילא את ימינו בצחוק.

משבר זה יחלוף, ואנו נוכל לראות הרבה יותר התפתחויות חברתיות, כלכליות וטכנולוגיות חיוביות בכל רחבי העולם.

נכון להיום, כעת אנו מבינים שבריאותנו קודמת לכל.

# בנייה מחדש

על הסופר

אוואטר של ד"ר טאלב ריפאי

ד"ר טאלב ריפאי

ד"ר טאלב ריפאי הוא ירדני שהיה מזכ"ל ארגון התיירות העולמי של האו"ם, שבסיסו במדריד, ספרד, עד ה- 31 בדצמבר 2017, לאחר שמילא את התפקיד מאז שנבחר פה אחד בשנת 2010. הירדני הראשון ששימש להחזיק בתפקיד מזכ"ל סוכנות האו"ם.

שתף עם...