עצה נשיאותית חסרת תקדים לא רק לנוצרים ולגרמנים

שטיינמאייר בוידנבנדר | eTurboNews | eTN
הנשיא פרנק וולטר שטיינמר ורעייתו אלקה בודנבנדר
אוואטר של יורגן טי שטיינמץ
נכתב על ידי יורגן ט שטיינמץ

כתובת חג המולד של היום
מאת נשיא גרמניה הפדרלי פרנק-וולטר שטיינמאייר ב-Schloss Bellevue בברלין הוא מסר שכל העולם צריך לשים לב אליו. דרך מאוזנת, דחופה וגלובלית קדימה של ראש מדינה עם חזון ותחושת מציאות.

פרנק-וולטר שטיינמאייר הוא הנשיא השנים-עשר של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה:

חבריי הגרמנים, אשתי אלקה בודנבנדר, ואני שולחים לכם את ברכותינו החמות לכל חג המולד הזה.

בין אם תבלה בימים אלו לבד או עם המשפחה, בדירה חגיגית או במשמרת לילה, בחדר סיעודי, כאחות או רופא במחלקה, או בתפקיד במשטרה או בכבאות - בכל מקום במקרה: אנו מאחלים לכולכם חג מולד שמח ומבורך!

כשאנחנו מסתכלים אחורה על השנה החולפת, אנחנו רואים הרבה שמדאיג אותנו, גם הרבה שגרם לנו לפחד. אנו זוכרים את השיטפונות הקטסטרופליים בקיץ. אנו זוכרים את החיילים שלנו שחזרו הביתה מאפגניסטן, וגם את האנשים שנשארו שם בתוך סבל ורעב. אנו מודאגים מהחדשות שאנו שומעים מאזורים רבים בעולמנו הסוער, גם ובמיוחד ממזרח אירופה.

ובכל זאת, בשנה האחרונה ראינו הרבה מה שנותן לנו תקווה.

אני חושב על הסולידריות האדירה עם נפגעי השיטפון, על התרומות, ובעיקר על הסיוע המעשי העצום. אני חושב על הצעירים הרבים והלא כל כך צעירים המחויבים להגן על הסביבה ולמתן את שינויי האקלים. ואני חושב על כולכם שהצבעתם בבחירות חשובות, ועל מסירת השלטון הדמוקרטית באווירה של כבוד הדדי.

אנשים רבים צופים כעת בסקרנות ובתקווה בממשלה פדרלית חדשה שהציבה לעצמה יעדים שאפתניים בשירות ארצנו.

אולם מעל לכל, אני חושב על המחויבות שמפגינים מתנדבים בכל פינות החברה שלנו. כל כך הרבה נעשה ברקע, יום אחר יום; כל כך הרבה אנשים מפשילים שרוולים ועוזרים כמובן מאליו. מיום ליום כולם טווים את הרשת המרכיבה את המרקם החיובי של החברה שלנו ומחזיקה אותה יחד.

כן, ואז יש COVID-19.

בקרוב, יעברו שנתיים מאז שהמגיפה החלה לשלוט בחיינו - כאן ובעולם.

רק לעתים רחוקות הרגשנו באופן ישיר כל כך את הפגיעות של חיינו האנושיים ואת חוסר הניבוי של העתיד - החודש הבא, השבוע הבא, אכן אפילו למחרת. רק עכשיו, שוב, אנו עומדים בפני הגבלות גדולות יותר כדי להגן על עצמנו מפני גרסה חדשה של הנגיף.

אבל גם למדנו שאנחנו לא חסרי אונים. אנחנו יכולים להגן על עצמנו ועל אחרים. אני שמח שהרוב המכריע זיהה את הפוטנציאל הטמון בחיסון. כמה סבל גדול, כמה מקרי מוות זה מנע עד נקודה זו!

לעיתים רחוקות הייתה למדינה שלנו אחריות כזו להגן על בריאותם וחייהם של תושביה?

כדי לעשות צדק עם אחריות זו דרושים מדענים מומחים, רופאים ואחיות, קציני אכיפת חוק אחראיים ועובדים ברשויות הציבוריות. כולם עושים כמיטב יכולתם. וכולם צוברים ידע חדש, מתקנים הנחות שהוכחו כשגויות, ומתאימים אמצעים. אנשים יכולים לעשות
טעויות, אבל הם גם לומדים.

אז למדינה יש חובה והיא חייבת לפעול, אבל לא רק למדינה.

המדינה לא יכולה ללבוש מסכות מגן במקומנו, והיא גם לא יכולה לקבל את זה
חיסון מטעמנו.

לא, זה תלוי בכל אחד ואחת מאיתנו לעשות את שלו!

ברצוני להודות מעומק ליבי לרוב המכריע, לרוב שתק, בארצנו, שנוהג כבר חודשים בזהירות ובאחריות. כי הם הבינו שיותר מתמיד, אנחנו תלויים אחד בשני - אני באחרים, ואחרים בי.

כמובן, יש כאן מחלוקות.

כמובן שיש אי ודאות ופחדים וחשוב לטפל בהם. בארצנו לא מונעים מאף אחד לעשות זאת. הדבר המכריע הוא איך אנחנו מדברים על הנושאים האלה - במשפחות שלנו, עם החברים שלנו, בפומבי. אנו חשים שאחרי שנתיים התסכול גובר; עצבנות נפוצה; אנו רואים יותר ויותר ניכור, ולמרבה הצער, תוקפנות גלויה.

נכון שבדמוקרטיה לא חייבים כולנו להיות באותה דעה. אבל אני פונה אליכם לזכור זאת: אנחנו מדינה אחת.

כשהמגיפה תסתיים, אנחנו צריכים עדיין להיות מסוגלים להסתכל אחד לשני בעיניים. וכשהמגיפה נגמרת, אנחנו עדיין רוצים לחיות אחד עם השני.

המגיפה לא עומדת להסתיים בפתאומיות. זה יעסיק אותנו עוד הרבה זמן. וזה כבר משנה אותנו, אפילו מותיר את חותמו בשפת היום-יום שלנו. לא רק שהיינו צריכים להכיר מונחים חדשים - כמו "שכיחות" או "2G+". לא, גם המילים הישנות והיקרות שלנו מקבלות איכות חדשה דחופה.

מה המשמעות של אמון, למשל? לא אמון עיוור, ברור. אבל האם זה אולי אומר גם הסתמכות על עצות מוסמכות, גם אם הספקות שלי לא נמחקו לחלוטין?

מה המשמעות של חופש?

האם חופש הוא מחאה קולנית נגד כל תקנה ותקנה? או שזה לפעמים גם אומר שאני מטיל על עצמי מגבלות כדי לשמור על חירותם של אחרים?

מה המשמעות של אחריות?

האם אנחנו פשוט אומרים: "זה משהו שאנשים צריכים להחליט בעצמם"?

האם לא נכון לומר שההחלטה שלי משפיעה למעשה גם על אנשים רבים אחרים?

חופש, אמון, אחריות: משמעותם היא משהו שעליו נצטרך להגיע להסכמה - שוב גם בעתיד, וגם בנושאים מרכזיים אחרים כמו הפחתת שינויי האקלים. גם כאן לא תהיה תשובה אחת נכונה שתשכנע את כולם.

במקום זאת, נצטרך להגיע להסכם מחדש, שוב ושוב. ואני בטוח שנוכל להגיע להסכמה.

הרי כבר הוכחנו לא פעם שאנחנו יכולים לעשות זאת.

חבריי הגרמנים, זה היה בחג המולד לפני יותר מ-50 שנה שאנשים הקיפו לראשונה את הירח. המבוגרים מבינינו אולי זוכרים את התמונות: שם למעלה בחלל, באותו רגע של ההתקדמות האנושית הגדולה ביותר, כדור הארץ הקטן והפגיע שלנו נראה כמו מעולם. שם התחילה כל ההתקדמות, וכאן כולנו חיים, עם העול והתקוות שלנו, עם הצער שלנו ועם השמחה שלנו.

באותה הזדמנות, שלושת האסטרונאוטים של אפולו 8 קראו את תחילתו של סיפור הבריאה התנ"כי - והם סיימו את הודעת חג המולד שלהם במילים "אלוהים יברך את כולכם על כדור הארץ הטוב".

אחיי הגרמנים, זו המשאלה שאשתי ואני מאחלים לכם ולמעננו: שהיא תמשיך להיות כדור הארץ הטוב לכולנו, שיהיה כאן עתיד טוב לכולנו. חג מולד שמח!

מי זה פרנק וולטר שטיינמאייר?

פרנק-וולטר שטיינמאייר נולד בדטמולד (מחוז ליפה) ב-5 בינואר 1956. הוא נשוי לאלקה בודנבנדר מאז 1995. יש להם בת אחת.

לאחר שלמד בבית הספר התיכון בבלומברג ועשה שנתיים של שירות צבאי, פרנק-וולטר שטיינמאייר החל את התואר שלו במשפטים באוניברסיטת יוסטוס ליביג ב-Giesen בשנת 1976. מ-1980 למד גם מדעי המדינה. הוא עבר את הבחינה הראשונה במשפט המדינה ב-1982 ולאחר מכן עשה את ההכשרה המשפטית המעשית שלו בפרנקפורט אם מיין ובגייסן. הוא סיים הכשרה זו כאשר עבר את הבחינה השנייה במשפט המדינה בשנת 1986, ולאחר מכן עבד כעמית מחקר בקתדרה למשפט ציבורי ומדע המדינה באוניברסיטת יוסטוס ליביג בגיסן. בשנת 1991 הוענק לו תואר דוקטור במשפטים על עבודת הגמר שלו "אזרחים חסרי בית - חובת דיור וזכות למקום מגורים. מסורות וסיכויים להתערבות המדינה כדי למנוע ולהתגבר על חוסר בית".

באותה שנה עבר פרנק-וולטר שטיינמאייר לקנצלרית המדינה של סקסוניה התחתית בהאנובר, שם עבד כקצין לענייני תקשורת ומדיניות. ב-1993 הוא הפך לראש משרדו של גרהרד שרדר, השר-נשיא ארץ סקסוניה התחתונה. בשנה שלאחר מכן מונה לראש המחלקה להנחיות מדיניות ותיאום ותכנון בין משרדי. שנתיים לאחר מכן, הוא הפך למזכיר המדינה וראש קנצלרית המדינה של סקסוניה התחתונה.

בשנת 1998, הוא מונה למזכיר המדינה בקנצלר הפדרלי ולנציב הממשל הפדרלי לשירותי הביון הפדרליים. הוא גם כיהן כראש הקנצלר הפדרלי משנת 1999. פרנק-וולטר שטיינמאייר מונה לשר החוץ הפדרלי ב-2005 והיה גם סגן הקנצלר משנת 2007. ב-2009 זכה במושב שנבחר ישירות במחוז בחירה בלנד ברנדנבורג והפך חבר בבונדסטאג הגרמני. הקבוצה הפרלמנטרית של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה בבונדסטאג הגרמני בחרה בו כיושב ראש. ארבע שנים לאחר מכן, הוא הפך לשר החוץ הפדרלי בפעם השנייה, וכיהן בתפקיד זה עד ינואר 2017.

פרנק-וולטר שטיינמאייר זכה בפרסים ופרסים רבים, כולל פרס איגנץ בוביס להבנה, פרס אירופה לתרבות פוליטית, פרס הבוספורוס להבנה אירופית, פרס ווילי ברנדט, פרס הסובלנות של האקדמיה האוונגליסטית של טוצינג והאקומניה. פרס האקדמיה הקתולית בבוואריה. הוא זכה לתארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פדרבורן, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת פיראוס והאוניברסיטה הפדרלית של יקטרינבורג. הוא גם אזרח כבוד של הערים סיביו ורימס.

פרנק-וולטר שטיינמאייר נבחר לנשיא ה-12 של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה ב-2017 בפברואר XNUMX.

על הסופר

אוואטר של יורגן טי שטיינמץ

יורגן ט שטיינמץ

יורג'ן תומאס שטיינמץ עבד ברציפות בענף הנסיעות והתיירות מאז שהיה נער בגרמניה (1977).
הוא מצא eTurboNews בשנת 1999 כעלון מקוון ראשון לתעשיית תיירות הנסיעות העולמית.

הירשם
הודע על
אורח
0 תגובות
משוב משוב
הצג את כל ההערות
0
אשמח למחשבות שלך, אנא הגיב.x
שתף עם...