מחנה הפילים של מיאנמר ריק כשהתיירים מתרחקים

PHO KYAR, מיאנמר-עגל פיל סקרני יין Suu Khaing Thein צריך להיות האטרקציה הכוכבית של שמורת האקו פו פו קיאר לאורך כביש סלעי ברכס הרים מבודד במרכז מיאנמר.

PHO KYAR, מיאנמר-עגל פיל סקרני יין Suu Khaing Thein צריך להיות האטרקציה הכוכבית של שמורת האקו פו פו קיאר לאורך כביש סלעי ברכס הרים מבודד במרכז מיאנמר.

הילד בן השנה הוא הצעיר מבין כ -80 פילים המסתובבים בשמורה עמוסי עצי טיק בני עשרות שנים ומלאים בשירת ציפורים.

עם זאת למרות ההבטחה לטיולי פילים וטיולי ג'ונגל, תיירי האקו שהמחנה רוצה למשוך פשוט אינם מגיעים לאומה הנשלטת על ידי הצבא, שלא לדבר על נסיעות מהמורות לפו קיאר הנידחת.

הגעת התיירים למיאנמר צונחת מאז ההתקפה העקובה מדם ב -2007 בהפגנות נגד חונטה, בעוד שהציקלון של השנה שעברה ולחץ מצד קבוצות פרו-דמוקרטיות מעבר לים להחרים את המדינה גם מרתיעות את נוסעי החופשה.

"יש לנו מעט מאוד מבקרים כעת", אמר מנהל בחברת Asia Green Travels and Tours, שמארגנת סיורים בפארק פו קיאר, שביקשה שלא להיקרא בשם כיוון שאינו מוסמך לדבר עם התקשורת.

"זה לא בגלל התחבורה הקשה למקום הזה אלא בגלל הירידות בכניסות התיירים בחודשים האחרונים."

ביום שביקר ב- AFP, לא היו מבקרים זרים או מקומיים בפו קיאר ששטחו 20 דונם ברכס הרי באגו, למרות היותו שיא עונת התיירות שנמשכת מאוקטובר עד אפריל.

במקום זאת, תשומת הלב היחידה שיין סואן קאינג תאין זוכה לה היא מכות במקל במבוק של אחד ממטפלי הפילים, המכונים מחאוטים.

"אסור לך לרוץ פה ושם. הישאר ליד אמך, "צועק האיש, רועה את העגל למשפחתה כשהם ממתינים לבדיקה מהוטרינר.

השמורה מרוחקת כ -200 קילומטרים ממרכז המסחר והתחבורה יאנגון, קרוב יותר לבירת המשטר הצבאי נייפידאו, עיר רחבת ידיים ונסתרת שלא ניתן לתייר לבקר בה.

מיאנמר נשלטת על ידי חונטות צבאיות שונות מאז 1962, ומנהיג האופוזיציה אונג סאן סו קיי ננעל והוחזק במעצר בית במשך רוב שני העשורים האחרונים.

פעם היא דחקה בזרים להתרחק ממיאנמר - הידועה רשמית בשם בורמה - לשלול מהשליטים הצבאיים הכנסות מתיירות, אם כי מכיוון שהיא נאלצת בעיקר על ידי החונטה לא ברור אם דעותיה השתנו.

אם לחקור את המקדשים העתיקים של מיאנמר, ערים מתפוררות וג'ונגלים נידחים נותרה ויכוח סוער בקרב המטיילים, כאשר סדרת הטיולים Rough Guide אפילו לא הוציאה ספר על האומה מתוך מחאה.

טענות מוסריות בצד, ההאטה הכלכלית העולמית והאירועים האחרונים במיאנמר דפקו את הענף בדיוק כפי שמצאה את רגליה.

תמונות של נזירים בודהיסטים שנמלטו מירי ברחובות יאנגון במהלך הפגנות בספטמבר 2007 ושל גוויות נפוחות המציפות שדות כריסה בדלתא הדרומית לאחר שהציקלון נרגיס במאי האחרון לא עורר אמון תיירים.

ממשרד המלונאות והתיירות הממשלתי נמסר כי 177,018 זרים הגיעו לשדה התעופה הבינלאומי ביאנגון בשנת 2008, ירידה של כמעט 25 % לעומת 231,587 הזרים שהגיעו בשנת 2007.

"הגעת התיירים ירדה בגלל הציקלון נרגיס. תיירים חושבים שיש לנו מצב רע מאוד ולא מעיזים לבקר לשם הרפיה ", אמר חין, מנהל חברת טיולים ביאנגון.

כמה אנשים בדיוק מגיעים למחנה הפילים של פו קיאר, שהוקם לפני 20 שנה, לא ברור מכיוון שהשמורה לא שומרת רשומות.

יותר ממחצית הפילים במחנה הם חיות עבודה שעדיין משמשות את חברת מיאנמה העצים בתעשיית הכריתות, ומעבירים את העונה היבשה כשהם מרימים עצים כרותים בג'ונגל.

בואו בעונת הגשמים - או אם הפיל זקן מכדי לעבוד - הפאצ'ידרמים חוזרים לשמורה כדי לשעשע את כל התיירים שאכן מגיעים.

"מחנה הפילים של פו קיאר הוא הטוב ביותר במדינה", אמר וטרינר ממשרד היערות שלא רצה להיקרא בשמו. "אנחנו תמיד דואגים לפילים."

במיאנמר יש את אוכלוסיית הפילים הגדולה ביותר בדרום מזרח אסיה, עם כ -4,000 עד 5,000 חיות, נאמר בדיווח שפורסם לאחרונה על ידי קבוצת חיות הבר TRAFFIC שהזהיר כי בעל החיים מאוים על ידי ציד.

אנשי איכות הסביבה במדינה אמרו גם שככל שהחונטה של ​​מיאנמר מרחיבה את הרישום ביערות הטיק, פילים בר נלכדים ומאומנים לפעולות חותכות שהורסות את בתי הגידול שלהם.

מנהלי מחנה פו קיאר מקווים שיוכלו לעזור לחנך את המבקרים בשימור הפילים של מיאנמר, אם רק יוצאי החג יגיעו.

<

על הסופר

לינדה הונהולץ

עורך ראשי עבור eTurboNews מבוסס במטה eTN.

שתף עם...