אין ספק שאפריקה נותרה אחת היבשות העשירות ביותר במשאבים הטבעיים בעולם. בעקבות התחרות על המשאבים הללו, חובה כי המגוון הביולוגי - חיות הבר, בפרט, יישמר לדורות הבאים. כדי לנהל את המשאבים הללו משתמע שממשלות, חברה אזרחית ואנשים פרטיים חייבים להתכנס ולהבטיח שהמשאבים מנוצלים בצורה חכמה כדי שבסיס המשאבים (הסביבה הטבעית) יישאר בריא ותופק מקסימום תשואות ללא השפעות שליליות.
בכך, המצב האידיאלי יהיה יישום חדשנות בניהול ושימור תהליכי חיות בר באפריקה. על ידי ניתוח השוואתי, האוכלוסייה האנושית באפריקה הולכת וגדלה, ומטבע הדברים, מפעילה לחץ ותחרות על הסביבה ועל משאבי הטבע הזמינים שתלותם של פרנסת הקהילה.
מטבעו של האדם הוא שכאשר הוא נתקל במשבר כלכלי ובשווקים מפתים, למשל, ניצול משאבי הטבע כולל חיות בר - במיוחד המינים הכריזמטיים כמו הפיל, התאו, הקרנף ומינים אחרים, הופכים למטרות עיקריות. הקרן לחיות הבר האפריקאית הצהירה כי ארבע-מאות וחמישה-עשר אלף אוכלוסיית פילים היא ילידת שלושים ושבע מדינות אפריקאיות. עם זאת, הם מתמודדים עם הסיכון הגדול ביותר להיות עלודים. פילים נושאים את שוקיהם במשך עשרים ושניים חודשים. פרות בדרך כלל נושאות עגל אחד בלבד כל שלוש עד שש שנים. שיעור ההתחדשות שלהם עומד בממוצע על חמישה עד שישה אחוזים בשנה, לעומת שיעורי ציד של שמונה עד תשעה אחוזים שמקבלים כיום באפריקה. זה גורם לאובדן נטו במספרי האוכלוסייה ולכן יוצר חוסר איזון במערכת האקולוגית. לפיכך, פילים מאוימים בהכחדה אם קצב הציד הגבוה הנוכחי נמשך ללא הפסקה.
אוכלוסיית קרנפים לבנים ביבשת על פי ה- WWF עומדת על כעשרים אלף וחמשת אלפים עבור קרנפים שחורים שנמצאו באפריקה עם דרום אפריקה, זימבבווה, נמיביה וקניה עם הריכוז הגבוה ביותר. במקרה של זימבבואה, שמירת הצלה עמק המנוהלת והיעילה נמצאת בראש הרשימה מבחינת שימור וניהול קרנפים - ובזכות שמירה קפדנית של קיימא על ידי עשרים ושניים המשקיעים שבחוכמתם בשנת 1992 איגדו והרכיבו את המשאבים שלהם יצר את שמורת עמק הצלה בזימבבואה שהיא השימור הגדול ביותר באפריקה. השמירה עשירה מאוד בחיות בר, מיני צמחים מגוונים ונוף פנורמי מדהים של המערכות האקולוגיות העשירות ביותר שמעולם לא הכיר. השמירה צמודה לאזורי השימור הענקיים הגדולים בלימפופו הגדולים מעבר לגבול הכוללים את הפארק הלאומי קרוגר בדרום אפריקה, את הפארק הלאומי לימפופו של מוזמביק ואת הפארק הלאומי גונארז'ו בזימבבואה.
קרנף מיועד בעיקר לתפיסה מוטעית מוזרה של תכונות מרפא. הדרישה נובעת מתפיסה מוטעית לפיה לקרן הקרנף יש ערך מרפא, במיוחד קרטין הקרנף, אותו חומר בשיערנו ובציפורניים שלנו - אשר מבחינת מדע, אינם פועלים באופן האמין והמתואר בשוקי הצרכנים של אותם מוצרים. הביקוש למוצר חסר תועלת זה מגביר את הסחר הבלתי חוקי בקרני קרנפים מסיבות לא נתפסות - ולכן גורם לציד בלתי חוקי של היצור הכריזמטי היפהפה הזה.
חשוב שהממשלות ישימו את מירב המאמצים בשימור חיות הבר. במרכז תהליך זה עומד תכנון והצבת אמצעי שימור בר קיימא הכוללים קהילות מקומיות. נקודת המוצא תהיה הרחבה של דגמי השמירה הפועלים באופן כולל, והדוגמאות שהציגו נמיביה ושמורת העמק Save Valley של זימבבואה, מהוות אמת מידה.
מודעות לקהילה היא המפתח במיוחד בערך חיות הבר אם ניתן להשיג שימור מוצלח של חיות הבר. בנוסף, צריכה להיות הפגנת יתרונות לקהילות וניתן להשיג זאת בצורה הטובה ביותר באמצעות יצירת שימור מבוסס-שוק אשר נותן דגש על קשר ישיר בין תוצאות שימור לתשואות כלכליות. חשוב מכך, יש לשמור ולתמוך באותם פרויקטים של שמירה שכבר קיימים כמו שמירת עמק שמור בזימבבואה במונחים של מדיניות הממשלה כך שהם ימשיכו להיות נקודת המשען התומכת בבסיס המשאבים הסביבתיים שעליו חיים חיות בר ותלויים באופן אינטגרלי. . בעיקרו של דבר, איזון בין מצב המערכת האקולוגית לבין בריאותה המלאה והפרודוקטיביות הפוטנציאלית הוא המפתח לקיימות. לשם השגתם, נדרשים כמה היבטים עיקריים מרכזיים וחשובה לפעולה דחופה.
אחת מההתערבויות היא להשיג את המדיניות באופן מיידי, להבטיח כי קהילות המתגוררות בסמוך לאזורי שימור יכבדו את שלמות בתי הגידול של חיות הבר - ולכן יש להגביל או לאסור את ההתערבות בכל תחומי הבר. וממשלות והקהילה הבינלאומית צריכות להתחייב לתמוך בשמירה על החי והצומח הבתוליים בשמורות הקיימות והנוצרות לאחרונה, מעבר לאזורים לשימור חיות בר שהוגדרו כבר. מימון הרחבת פרויקטים לשימור ובניית יכולות של קהילות ופקידים המנהלים פרויקטים אלה חשוב להגדלת בסיס השימור וקיימות הפרויקטים.
חשוב לציין כי יש להשתמש באופן פעיל במשאבי חיות הבר באופן חדשני, בר קיימא ושוויוני, כדי לאפשר לקהילות הכפריות למנף את חיות הבר לשינוי התפתחות התיירות. חיות הבר עוגנות את פיתוח התיירות ויש לה יתרונות השוואתיים עולמיים מבחינת תעשיותיה במורד הזרם הנתמכות על ידי חיות בר. יחד עם זה, ההצעה להעלות קוקטייל של תמריצים המאפשרים שימור חיות בר בקהילות ובסופו של דבר, העצמה של האנשים לנהל את המשאבים שלהם כדי לייצר תשואות משמעותיות תוך הקפדה על הבריאות ארוכת הטווח של בסיס המשאבים - סביבה טבעית.
ד"ר דרלינגטון מוזזה הוא א חבר ב מועצת התיירות האפריקאית