ישראלים ופלסטינים מתאחדים בקריאה לסיום המצור בעזה

בשבוע שעבר היו ביטויים של אחדות וסולידריות משני המחנות - ערבים ויהודים.

בשבוע שעבר היו כמה ביטויים של אחדות וסולידריות משני המחנות - הערבים והיהודיים. ביום שישי האחרון, הפגנות משולבות של ערבים-יהודים קראו להפסיק את ההרג והמצור על עזה. הפגנת נשים נגד המלחמה התקיימה בחיפה, צומת הגפן ואל-ג'בל הציונות. עצרת בסכנין אורגנה בשבת על ידי ועדת המעקב העליונה של הערבים בישראל, ולאחריה נערכה צעדת סולידריות של ארגונים ומפלגות תחת הקואליציה נגד המצור על עזה בתל אביב שהחלה בכיכר רבין.

As the days go by, the massive solidarity within Gaza, inside 1948 Palestine (current state of Israel), including thousands demonstrating in Tel Aviv, and over 100,000 demonstrating in Sakhnin (Palestinian citizens of Israel) gains momentum. בגדה המערבית מתקיימות הפגנות מאסיביות שכללו עימותים עם כוחות ישראליים למרות ניסיונות המשטרה הפלסטינית להתערב. "רק באזור בית לחם, היו לנו לפחות שני אירועים (משמרות או הפגנות) מדי יום מאז תחילת מלחמת הבזק. [יש] הפגנות מסיביות בעולם הערבי גם כאשר הפגנות אלו נאסרו, מפגינים הוכו או נעצרו על ידי ממשלות המחויבות להסכמי שלום מזויפים שאינם מגינים על זכויות או כבוד העם. המפגינים דרשו לנתק את כל הקשרים הדיפלומטיים והכלכליים עם ישראל ואחדות וסולידריות אמיתית. אי אפשר להתעלם עוד מהפגנות מסיביות באלפי מקומות ברחבי העולם. [יש] זרימה מסיבית של תמיכה חומרית בעזה, למשל מסע פרסום בסעודיה אסף 32 מיליון רק ב-48 השעות הראשונות", אמר מאזין קומסיה, עורך הניוזלטר לזכויות אדם בארה"ב.

כיום, ההרג האדיר בעזה ממשיך למחוק אוכלוסיות של תושבי עזה. "מאות הרוגים, אלפי פצועים, תקיפות אוויריות שגרמו להרס מוחלט. משפחות שלמות נותרות ללא קורת גג. המצור על עזה נמשך עם מחסור במוצרים בסיסיים, תרופות ודלק, ופוגע בכל תושב הרצועה. אזרחים ישראלים בדרום שבויים בידי ממשלה שמשקרת להם ומשתמשת בהם. הרס ומוות בעזה לא יכולים לספק להם ביטחון, אבל בהכרח להביא ליותר אלימות והרג. הממשלה וצבא ההגנה לישראל חירשים בכוונה לקריאות העולות להפסקת אש", אמרה אנג'לה גודפרי-גולדשטיין מ-ICAHD או הוועדה הישראלית נגד הריסות בתים.

השגריר אדוארד ל. פק, ראש המשימה בעירק ובמאוריטניה, לשעבר סגן מנהל כוח המשימה של הבית הלבן בנושא טרור בממשל רייגן, בילה את נובמבר עם משלחת למזרח התיכון שאורגנה על ידי המועצה למען האינטרס הלאומי. לדבריו, "ישנם מספר כוחות שמשחקים. האחד מונע מידע סביר ומאוזן על המצב בעזה ובגדה המערבית להגיע לציבור האמריקני, שאינו מיודע היטב - או מעוניין מאוד - בין השאר מסיבה מדויקת זו. ספינת עזה החופשית המאורגנת בינלאומית, שניסתה לשבור את המצור הימי שנמשך עשרות שנים, שנגח על ידי ישראל בשבוע שעבר, למשל, לא קיבלה מילה של סיקור בוושינגטון פוסט. "

פק הוסיף: "לא הרבה אנשים יודעים שישראל כלאה עשרות חברי פרלמנט של חמאס שנבחרו באופן דמוקרטי. הם חלק ממה שחלק מהאנשים מכנים 'קבוצת טרור', אז הכל מותר. וזו אולי הרמה העמוקה ביותר של הטיה. לארה"ב יש הגדרה חוקית לטרור בינלאומי: Title 18, US Code, Section 2331. הרשימה כוללת הפחדה וכפייה של אוכלוסייה אזרחית, חטיפה והתנקשות, תיאור מדויק של מה שישראל עשתה ועושה".

סנטור ארה"ב לשעבר מדרום דקוטה, ג'יימס אבורזק בתיאור המצב בעזה אמר: "לאנשים אין איפה להתחבא, אין לאן לברוח כדי להימלט מההפצצות וההרג חסרי הבחנה של האזרחים שם. מה שהישראלים עושים הוא הפרה מוחלטת של אמנות ז'נבה ביחס לענישה קולקטיבית. הפלסטינים משלמים בעל כורחו את המחיר עבור הישראלי
בחירות הקרובות בפברואר, שם המועמדים מנסים להראות
שכל אחד מהם אכזרי יותר מהשני.

"חמאס החזיק את עצמו בהפוגה, שנשברה כאשר צבא ישראל פשט על עזה והרג שישה אנשי חמאס. חמאס הגיב בירי רקטות ביתיות לדרום ישראל, וזה בדיוק מה שברק ולבני רצו שיעשו. מה שקורה הוא שהרקטות הפלסטיניות נוחתות על בתים ואדמה שהם עצמם הוטלו עליהם טרור וגורשו מהם כשישראל רצתה ליצור מדינה, "הוסיף אבורזק.

מנהיגים ישראלים הגבירו את מלחמת הבזק שלהם בעקבות "הלם ויראה" אווירי אינטנסיבי שהרג מאות אזרחים. זה נועד להכניע לא רק את 1.5 מיליון הפלסטינים העניים והרעבים אלא את הקהילה האנושית הגדולה יותר ברחבי העולם ולעצב מחדש את המפה הפוליטית. לאחר תשעה ימים, כדאי להקדיש זמן לעשות קצת ניתוח באמצע אירועים קבועים (הפגנות, משמרות, ראיונות לתקשורת), אמר קומסיה.

"כשהתוקפנות הזו תסתיים (והיא תסתיים), הצבא והמנהיגים הישראליים לא ייצאו מנצחים. המפה הפוליטית אכן תשתנה אבל לא בדרכים שמנהיגים ישראלים, מנהיגי ארה"ב או אפילו כמה מנהיגים ערבים חזו או תכננו. לפלסטינים יש הזדמנות לוודא שניצוצות האחדות שכבר באוויר יהפכו לאש של אחדות שתשנה את מבנה הכוח במזרח התיכון באופן שבאמת יביא צדק לפלסטין ותביס את הפוליטיקה ואת משתפי הפעולה והמיטיבים שלה. אבל רק אם נכיר בטעויות שלנו כיחידים וכפלגים פוליטיים (כולל חמאס, פת"ח, PFLP, DFLP וכו')", הוסיף.

לנוכח הצד הישראלי, הודה קומסיה, "למען האמת עם עצמנו, עלינו להכיר בכך שמה שישראל סמכה עליו התממש במספר מקרים: חוסר יכולת של מועצת הביטחון של האו"ם תחת איום של וטו אמריקאי (תחת איום של הלובי) חוסר היכולת של הליגה הערבית, שיתוף הפעולה של ממשלות ערביות רבות, אדישותם של חלקים גדולים מהציבור הישראלי, ניבאו ניסיונות מקומיים לבלום את הכעס ברחוב (מקהיר לרמאללה לבגדד וכו'), והצלחתה של ישראל ושלה. כוחות ותעמולה ממומנת היטב לא רק במניעת דיווחים מהקרקע בעזה אלא בשליטה במסר בחלק גדול מהתקשורת המערבית. חלק מהחיזויים הראשוניים הללו מתחילים להיסדק לאחר 9 ימים של מעשי טבח שלא ניתן היה להסתיר. אבל היו עוד כשלים משמעותיים יותר של מלחמת הבזק הישראלית... כולל נוכחות האינטרנט וכישלונה של ישראל לשבור כל גישה לדיווח ולתקשורת עם עזה. מיליוני אנשים לומדים כעת ממקור ראשון מה קורה.

"כפלסטינים, עלינו גם לומר 'מעא culpa' ולקחת קצת אחריות על מצב העניינים. אנחנו, ערבים ופלסטינים, היינו קורבנות של תכנון אימפריאלי מערביים וקולוניזציה במשך 100 שנה. כן, רוב הבעיות שלנו יכולות להיות קשורות ישירות לזה. אבל כן גם, חלק מהמנהיגים שלנו היו פחות רצויים לומר זאת בצדקה... והמנהיגים שלנו אכן מקורם בתוכנו ולכן עלינו לעבוד על זה. אבל עלינו להיות ברורים שהחולשות החברתיות שלנו אינן מצדיקות או מתרצות את הטבח או הטיהור האתני של עמנו. ב-1948, לא היו לנו מנהיגים טובים כי כולם נטבחו והוגלו במרד 1936-1939, אבל גם אם כן, זה לא מצדיק את הנישול שלנו..." אמר קומסיה.

יותר ממחצית מהפליטים הפלסטינים (ולכן מחצית מ-530 הכפרים והעיירות הפלסטיניות) גורשו לפני ה-14 במאי 1948 (ייסוד ישראל). לאחר תאריך זה, עם הרבה יותר עדיפות בנשק ובכוח אדם מכל כוח מתנגד (הרכבים אקראי ברובם של כוחות ערבים שנכנסו כדי לעצור את האלימות), המשיכה המדינה המתהווה להרחיב את שטחה מעבר למה שהומלץ בהחלטת החלוקה של המועצה. האסיפה הכללית של האו"ם. In so doing, once the ceasefire was declared instead of Palestine we had a state of Israel on 78 percent of Palestine and a collaborationist Jordanian regime occupied the 19 percent leaving a small sliver controlled by Egypt called the Gaza strip. ברצועה זו נדחקו הפליטים מלמעלה מ-150 ערים וכפרים שטוהרו מבחינה אתנית. Israel, of course, expanded more by occupying the remainder of Palestine in 1967. With population growth, the Gaza desert ghetto became home to 1.5 million, angrily explained the Human Rights editor.

מה לקחת מהמאמר הזה:

  • A rally in Sakhnin was organized on Saturday by the High Follow-up Committee of Arabs in Israel, followed by a solidarity march of organizations and political parties under The Coalition against the Siege on Gaza in Tel Aviv which started at Rabin Square.
  • Peck, chief of mission in Iraq and Mauritania, also ex-deputy director of the White House Task Force on Terrorism in the Reagan administration, spent November with a delegation to the Middle East organized by the Council for the National Interest.
  • The government and the Israel Defense Forces are deliberately deaf to the rising calls for a ceasefire,” said Angela Godfrey-Goldstein of ICAHD or Israeli Committee Against Home Demolitions.

<

על הסופר

לינדה הונהולץ

עורך ראשי עבור eTurboNews מבוסס במטה eTN.

שתף עם...