הגרסה המדויקת של הצהרת קיגאלי החדשה על יישום יעדי הפיתוח בר קיימא עבור אפריקה

מדינות אפריקה חוזרות על המחויבות להאיץ את השגת יעדי SDG
אוואטר של יורגן טי שטיינמץ
נכתב על ידי יורגן ט שטיינמץ

באיחור של שבוע, הוועדה הכלכלית של האו"ם לאפריקה פרסמה היום דו"ח על סיום הצהרת קיגאלי. הצהרת קיגאלי אומצה על ידי כל 54 המדינות החברות. כולם השתתפו בפורום שמונה אזורי לפיתוח בר קיימא (ARFSD 2022) שהסתיים ב-05 במרץ 2022.

הצהרת קיגאלי דוחקת במדינות אפריקה לקשר בין מדיניות מחזקת הדדית לפיתוח בר קיימא והתאוששות של COVID-19 כדי להבטיח יציאה כוללנית מהמגיפה.

המסמך קורא למדינות אפריקה למנף כלים חדשים, פתרונות חדשניים וטכנולוגיה, לרבות באמצעות שותפויות משופרות עם המגזר הפרטי, האקדמיה, הלא ממשלתי, החברה האזרחית ובעלי עניין אחרים כדי לבנות סטטיסטיקה לאומית חזקה, זריזה, ברת קיימא וגמישה. מערכות. 

ניסוח מדויק של הצהרת קיגאלי

הצהרת קיגאלי

אנחנו, שרים אפריקאים ובכירים האחראים על איכות הסביבה
ופיתוח בר קיימא, פיננסים, פיתוח כלכלי וחברתי,
חקלאות, חינוך, צדק, סטטיסטיקה, הכלכלה הדיגיטלית, מדע ו
טכנולוגיה, ראשים וחברי משלחות של הפרלמנטים של אפריקה
מדינות החברות באיחוד ומומחים המייצגים ממשלות ו
ארגונים בין-ממשלתיים, המגזר הפרטי והחברה האזרחית,
התכנסו באופן מקוון ובאופן אישי בקיגאלי בין ה-3 ל-5 במרץ 2022
התקיים המושב השמיני של הפורום האזורי של אפריקה לפיתוח בר קיימא
תחת הנושא "לבנות קדימה טוב יותר: ירוק, מכיל ועמיד
אפריקה מוכנה להשיג את אג'נדת 2030 ואת אג'נדה 2063" והוצבה
תחת חסותו הגבוהה של נשיא רואנדה, פול קגאמה,
מביעים את תודתנו לנשיא וממשלת רואנדה על
לאחר שאירח את הפורום ודאג לכך שכל התנאים הדרושים
היו במקום לסיום מוצלח של עבודתה, שעמדה בסימן
דיונים פוריים ואיכותיים על ניטור והערכה של ה
התקדמות שהושגה, חילופי חוויות בתחום בר-קיימא
פיתוח באפריקה, וניסוח מסרים מרכזיים שמטרתם
האצת היישום של סדר היום לשנת 2030 לבר קיימא
פיתוח ואג'נדה 2063: אפריקה שאנו רוצים, של האיחוד האפריקאי,
בהתחשב בהשפעה הבריאותית והחברתית-כלכלית של נגיף הקורונה
מגיפת המחלה (COVID-19) החזירה את המאמצים להשיג את ה-Sustainable
יעדי הפיתוח, במיוחד במדינות מתפתחות, וכי הפערים
נתיבים להתאוששות מהמגיפה בין מפותחים למתפתחים
מדינות עשויות להיות תקופות ארוכות יותר של התאוששות עבור מדינות מתפתחות,
בהתחשב גם בהשפעה הלא פרופורציונלית של שינויי האקלים על
יבשת אפריקה נתנה את טביעת הרגל הנמוכה שלה, את תפקידה של היבשת
לכידת גזי חממה, והצרכים שלה למתן ולהסתגל לרעה
השפעות של שינויי אקלים,
מזכיר ומאשר מחדש את הצהרת ברזוויל, שאומצה ב-
המושב השביעי של הפורום האזורי של אפריקה לפיתוח בר קיימא,
מציינים את הצורך במימון מוקטן ובר קיימא עבור מימון כולל
התאוששות ממשבר COVID-19 ואספקה ​​מואצת של בר-קיימא
פיתוח באפריקה,
מברכים על הקמת מתקן הנזילות והקיימות
כמנגנון לשיפור הגישה לשוק עבור מדינות אפריקה וב
במיוחד, לצפיפות בהשקעות במגזר הפרטי בהתאוששות ירוקה של
היבשת,
מברכים על השקת הברית של אוניברסיטאות יזמות ב
אפריקה והרשת האפריקאית לפיתוח והעברת טכנולוגיה, אשר
הוקמו כדי להקל על שיתוף חוויות ושיטות עבודה מומלצות
בין מוסדות אקדמיה ומחקר ברחבי היבשת,
הבעת תמיכה בתהליך המתמשך, במסגרת האמנה בנושא
גיוון ביולוגי, של פיתוח מסגרת עולמית למגוון ביולוגי לאחר 2020
כמסגרת מדיניות גלובלית להשגת פעולה מואצת ו
מסלולים טרנספורמטיביים למגוון ביולוגי ופיתוח בר קיימא,

  1. חזרו על המחויבות שלנו להאיץ את ההישג של
    יעדי פיתוח בר קיימא, לרבות באמצעות הבטחת ירוק ו
    החלמה כוללנית ממגיפת COVID-19 ביבשת, בהתאמה עם
    היעדים של עשור הפעולה למען פיתוח בר קיימא
    מטרות;
  2. דרישה שמדינות מפותחות יאפשרו להן גישה שוויונית
    חיסוני COVID-19 כדי לאפשר למדינות אפריקה להתאושש מהר יותר מהמחלה
    מגיפת COVID-19, בין היתר באמצעות: הקפאת הבקשה ל
    מדינות מתפתחות של סעיפים 65 ו-66, על הסדרי מעבר ו
    המדינות הפחות מפותחות, בהתאמה, בהסכם על היבטי סחר של זכויות קניין רוחני; וסיוע טכני ל
    לשפר את יעילות שרשרת האספקה, העברת טכנולוגיה וייצור
    קיבולת;
  3. דחק במדינות אפריקאיות לקשר מדיניות מחזקת הדדית עבור
    פיתוח בר קיימא והתאוששות מ-COVID-19 כדי להבטיח הכללה
    הופעת המגיפה, בהתאם לעקרונות האג'נדה של 2030 ו
    סדר יום 2063;
  4. קרא למדינות אפריקה, למוסדות פאן-אפריקאים, לאיחוד
    מדינות ושותפי פיתוח להשקיע יותר ביצירת סטטיסטיקה
    שהם רלוונטיים ובזמן, כדי ליידע לאומי, אזורי ועולמי
    אג'נדות פיתוח, מינוף הזדמנויות שמספקות מקורות נתונים חדשים,
    טכנולוגיות גיאו-מרחביות, הפלטפורמה העולמית של האו"ם בנושא ביג דאטה עבור
    סטטיסטיקה רשמית ומרכזי נתונים אזוריים באפריקה, כדי להקל על פיתוח הקיבולת והמודרניזציה של המערכות הסטטיסטיות הלאומיות של
    מדינות באפריקה, תוך שיתוף צעירים בתהליכי קבלת ההחלטות
    הנוגע לאג'נדה של פיתוח בר קיימא;
  5. קורא למדינות אפריקה למנף כלים חדשים, חדשניים
    פתרונות וטכנולוגיה, כולל באמצעות שותפויות משופרות עם
    המגזר הפרטי, האקדמיה, ארגונים לא ממשלתיים וחברה אזרחית ו
    אחרים, לבנות סטטיסטיקה לאומית חזקה, זריזה, ברת קיימא וגמישה
    מערכות;
  6. הזמן מדינות אפריקאיות להשקיע בפיתוח עמיד יותר
    מערכות חינוך ולאמץ גישות עמידות ומושכלות בסיכון
    תכנון במגזר החינוך, ולתעדף קישוריות דיגיטלית ו
    יכולות להשיג למידה לכולם ופיתוח מיומנויות;
  7. קוראים למדינות אפריקה לחזק את המוסדות
    הסדרים, לרבות אסטרטגיות לאומיות המכילות מגדר, לשיפור
    בעלות לאומית ואחריות ליישום יעיל,
    ניטור ואחריות של המטרות והיעדים הקשורים למגדר של
    2030 אג'נדה ואג'נדה 2063 בכל המגזרים ובכל רמות הממשל;
  8. קורא גם למדינות אפריקה לחזק את המוסדות שלהן
    יכולות לאכוף חוקים ותקנות על שימוש בר-קיימא של ימיים
    משאבים, כדי לפתוח הזדמנויות חדשות לכחול רגיש ומכיל
    יזמות, חדשנות, מימון, שרשראות ערך ומסחר, ולתמוך
    יוזמת "החומה הכחול הגדולה" לבניית חברות עמידות אקלים ו
    כלכלות;
  9. קרא לישויות של מערכת האומות המאוחדות, האפריקאי
    ועדת האיחוד, הבנק לפיתוח אפריקאי ושותפים אחרים ל
    לחזק את היכולת של מדינות אפריקה למנף את הנזילות ו
    מתקן קיימות ומנגנוני מימון חדשניים נוספים, לרבות
    איגרות חוב ירוקות וכחולות והחלפת חובות למגוון ביולוגי ובר קיימא
    התפתחות; 10. קרא למדינות אפריקה ולשותפיהן לפיתוח
    לחזק את היכולת של האזור לשלב ולהגדיל את ההשקעות בו
    מגוון ביולוגי בר קיימא וניהול קרקע בתוך לאומי, תת אזורי ו
    מסגרות פיתוח אזוריות;
  10. קורא לכל הצדדים להסכם האקלים של גלזגו להקים א
    מחיר שאפתני וסביר לפחמן, המותאם למטרות של
    הסכם פריז, כדי לאפשר למדינות מתפתחות באפריקה ובמקומות אחרים לעשות זאת
    ECA/RFSD/2022/L.122-00239 19/20
    לגייס משאבים פיננסיים נאותים כדי לעמוד בהתחייבויות האקלים שלהם,
    כולל אלה שנעשו באמצעות התרומות שנקבעו באופן לאומי ופריז
    הסכם, תוך האצת ההתקדמות לעבר בר-קיימא
    יעדי פיתוח ואפשרות למדינות אפריקה להפיק תועלת מלאה מהן
    מורשת טבעית;
  11. קורא לישויות של מערכת האומות המאוחדות לבנות את
    היכולת של מדינות אגן קונגו לספק מימון עבור בר קיימא
    פיתוח באמצעות הקרן הכחולה לאגן קונגו כדי לתמוך ב
    יישום על ידי מדינות אלו של התרומות שנקבעו באופן לאומי,
    להעריך את יכולתם לקיבוע פחמן ולפתח פרנסה כזו
    קשורים לבירה הטבעית הייחודית של תת-האזור; 13. קריאה לאימוץ רפורמות בתחום הפיננסי הבינלאומי
    ארכיטקטורה המשלבת מנגנוני מימון חדשניים שיוזמו
    ובהובלת מדינות אפריקאיות כדי להבטיח קיימות החוב האפריקאי ולתמוך
    פיתוח פתרונות מבוססי טבע והתאוששות ירוקה ובת קיימא
    ממגיפת COVID-19; 14. קריאה לחידוש המרץ מצד ממשלות אפריקה, ה
    ישויות של מערכת האומות המאוחדות ושותפי פיתוח ב
    יישום אג'נדת הפעולה של אדיס אבבה של האינטרנציונל השלישי
    ועידה בנושא מימון לפיתוח, לרבות לגבי
    חיזוק הזדמנויות לשיפור גיוס משאבים מקומיים באמצעות
    עקרונות תקצוב בר-קיימא המתואמים לאג'נדה של 2030, אג'נדה
    2063 והסכם פריז, ולמען סולידריות עולמית מחודשת לגבי
    השקעה ציבורית ביישום אג'נדות אלו, על בסיס ה
    עקרון של לא להשאיר אף אחד מאחור;
  12. אשרו שוב שמדינות מפותחות חייבות לכבד את מחויבותן
    לשלם 100 מיליארד דולר בשנה כדי לעזור למדינות מתפתחות להגיב על
    איומים מדורגים של שינויי אקלים על הקרקע, המים והמשאבים האוקיינוסים של
    אפריקה ולמתן את ההשפעה על הצמיחה הכלכלית של אפריקה וכן הלאה
    פרנסת אנשיה;
  13. דחקו במדינות אפריקאיות למנף את הפוטנציאל של האפריקאים
    הסכם אזור סחר חופשי קונטיננטל לתמיכה בפיתוח אזורי
    שרשראות ערך, במיוחד אלו למינרלים המשמשים בייצור סוללות
    וכלי רכב חשמליים, כדי לאפשר למדינות אפריקה לתפוס ערך רב יותר
    שרשראות ערך גלובליות;
  14. קרא גם למדינות אפריקה להגדיל את השקעותיהן
    מחקר ופיתוח עד 1% לפחות מהתוצר המקומי הגולמי,
    כפי שהומלץ על ידי האיחוד האפריקאי, כדי להגביר את יכולת ההפקה שלהם
    טכנולוגיות וחידושים בתחום הימי והדיגיטלי, לתמיכה
    שימוש בר קיימא במערכות אקולוגיות של קרקע ומים, ולבניית אקלים ו
    כלכלות וחברות עמידות בפני אסונות, כולל באמצעות מחקר ו
    פיתוח במגזר הרפואי והבריאות, להפחתת פגיעותם ו
    לטפח את השינוי הכלכלי של הכלכלות שלהם ולשפר את החיים
    ופרנסות עמיהם;
  15. עוד דחק במדינות אפריקה להגדיל את ההשקעות ב
    בניית מיומנויות יסוד לחינוך בתחומי המדע,
    טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה, ולהקים מרכזים של
    מצוינות כדי להקל על שיתוף חוויות ושיטות עבודה מומלצות;
  16. קורא לכל המדינות ליישם את מסרי המפתח שאומצו ב
    המושב השמיני של הפורום האזורי של אפריקה לפיתוח בר קיימא;
  17. בקש מממשלת רואנדה להציג את המסרים המרכזיים
    מטעם אפריקה: במפגש של הפורום הפוליטי ברמה הגבוהה על
    פיתוח בר קיימא, שיתקיים בחסות הכלכלה והכלכלה
    המועצה החברתית בניו יורק מ-5 עד 15 ביולי 2022; בעשרים ושבע
    מושב ועידת הצדדים למסגרת האומות המאוחדות
    האמנה לשינויי אקלים; ובשאר תת-אזוריים, אזוריים וגלובליים
    פורומים שהתכנסו כדי להאיץ את יישום סדר היום של 2030 ו
    סדר היום 2063.

בדברי הסיום שלה באירוע, שהתקיים בין ה-3 ל-5 במרץ, הסבירה חנן מורסי, סגן המזכיר של הוועדה הכלכלית לאפריקה (ECA), כי המטרה העיקרית של הפגישה הייתה לסקור את התקדמותה של אפריקה ולזרז פעולות להשיג את יעדי הפיתוח בר-קיימא לשנת 2030. הפגישה נועדה גם להגיע לקונצנזוס על סדרי עדיפויות דחופים לפעולה, הכלולים בהצהרת קיגאלי שתוצג בפורום הפוליטי הגבוה בניו יורק. 

גב' מורסי ציינה שבאמצעות דיונים אינטראקטיביים עשירים ושיתוף חוויות, הנציגים "עמדו ביחד ביעדים" של הכינוס בקיגאלי. בדרך קדימה, היא אמרה שאפריקה צריכה לספק בדחיפות התקדמות בחמשת יעדי SDG שבהם התמקד הפורום, בעיקר יעד 4 (חינוך איכותי), יעד 5 (שוויון מגדרי), יעד 14 (חיים מתחת למים), יעד 15 (חיים) על הקרקע), יעד 17 (שותפויות). 

מצדו, שר האוצר והתכנון הכלכלי של רואנדה, ויו"ר הלשכה של ARFSD 2022, עוזיאל Ndagijimana, קראו למדינות החברות להגביר את המאמצים להשגת סדר היום של 2030 וסדר היום של אפריקה 2063 "לטובת העם או המדינות שלנו. ” 

הוא ציין את מגוון ההשתתפות בפורום, את המחויבות הנלהבת והמומנטום שנצפה במהלך הדיונים, כהבטחה ש"אפריקה יכולה להשיג את יעדי הפיתוח שלה". 

הפורום גם היה עד להשקת ברית האוניברסיטאות היזמיות באפריקה ורשת הפיתוח וההעברה הטכנולוגית של אפריקה. 

ניז'ר ​​וחוף השנהב הביעו עניין לארח את הפורום הבא, שיתקיים במערב אפריקה במרץ 2023. לשכת ה-ARFSD תתחייב להתייעצויות כדי להחליט מי מהמדינות תארח את האירוע. 

ARFSD 2022 אורגנה על ידי ה-ECA יחד עם ממשלת רואנדה בשיתוף עם ועדת האיחוד האפריקאי, הבנק לפיתוח אפריקאי וסוכנויות אחרות של האו"ם. הפורום התקיים תחת הנושא "לבנות קדימה טוב יותר: אפריקה ירוקה, מכילה וגמישה המוכנה להשיג את 2030 ואג'נדה 2063" 

על הסופר

אוואטר של יורגן טי שטיינמץ

יורגן ט שטיינמץ

יורג'ן תומאס שטיינמץ עבד ברציפות בענף הנסיעות והתיירות מאז שהיה נער בגרמניה (1977).
הוא מצא eTurboNews בשנת 1999 כעלון מקוון ראשון לתעשיית תיירות הנסיעות העולמית.

הירשם
הודע על
אורח
0 תגובות
משוב משוב
הצג את כל ההערות
0
אשמח למחשבות שלך, אנא הגיב.x
שתף עם...