אל סלבדור מבקשת להחיות בתיירות

עיניה החומות הכהות של מיסאל גרסיה מביטות במבט יציב אל התמונות בשחור-לבן של כמה מתוך 75,000 האנשים שנהרגו במלחמת האזרחים באל סלבדור.

כשהוא מנחה אנשים ברחבי מוזיאון המהפכה, הוא מספר את סיפור הסכסוך לאט אבל בתשוקה עזה.

כל פעם הדיבור שלו מקרטע ואז נכשל לגמרי. הוא מרים את כובעו ומניח את אצבעו על צלקת דקה ארוכה ממש מעל אוזנו הימנית כדי להסביר מדוע.

"בשנת 1982 תקפנו עיירה קטנה בשליטת כוחות הממשלה. כדור עבר דרך ראשי. בגלל זה הקול שלי לפעמים הולך. ”

מר גרסיה בילה שישה חודשים בתרדמת באחד מבתי החולים השדה בג'ונגל של המורדים. הוא שב להילחם על יחידת הכוחות המיוחדים של הגרילה, עד שנחתמו הסכמי השלום בחסות האו"ם בשנת 1992.

כיום בן 44, מר גרסיה הוא אחד מצוות המורדים לשעבר המופיע עד 8,000 איש בחודש ברחבי המוזיאון, בעיר המבודדת פרקווין בצפון מזרח אל סלבדור.

עיירה זו הייתה ידועה בשם "בירת הגרילה" במהלך הסכסוך.

בין הפריטים המוצגים בשלושה חדרים פשוטים ניתן למנות מכרות קרקע תוצרת בית, שקית עור בה הוחזקו כספי כופר, ומכשירי רדיו אמריקאיים שנתפסו מכוחות הממשלה הנתמכים בארה"ב.

אחת מתערוכות הפרסים היא הריסות מעוות של מסוק שהורידו המורדים. מפקד צבא בכיר, סא"ל דומינגו מונטרוסה, מת בהתקפה.

הוא היה אחראי על גדוד שנאמר כי הוא אחראי להרג של כ- 900 אזרחים בעיירה אל מוזוטה הסמוכה. זה היה אחד הטבחים הגדולים ביותר בתולדות אמריקה הלטינית האחרונה.

חשיבות ההיסטוריה

לדברי פליפה קסרס, מנהל המוזיאון, מספר המבקרים גדל מדי חודש.

"אנחנו מבנים מחדש את המוזיאון. אנו בונים שני חדרים נוספים. רק השנה, הרבה יותר זרים מאירופה וצפון אמריקה מגיעים ללמוד על מה שקרה כאן. "

שר התיירות של אל סלבדור, רובן רוצ'י, מסכים שזה מה שחלק מהמבקרים רוצים לראות.

בעודו מציין כי לכוחות המזוינים יש מוזיאון משלהם בבירה סן סלבדור, אמר ל- BBC: "מלחמת האזרחים בשנות השמונים היא חלק מההיסטוריה שלנו שאנחנו לא יכולים להסתיר. אנשים נוסעים לברלין כדי לברר על השואה.

"הם הולכים להירושימה כדי ללמוד על הפצצות שהוטלו. אל סלבדור אינה יוצאת דופן - תיירים רוצים לברר מה קרה. "

בכיוון דרום מההרים לחוף האוקיאנוס השקט, מתעוררת תיירות מסוג אחר מאוד.

חופים חוליים שחורים ומרוחקים אלה שהיו שוליים על ידי נקודות סלעיות היו בעבר המקום בו הסירות הפילו נשק עבור לוחמי המורדים. עכשיו הם משחררים זרים שבאים לכאן לגלוש בכמה מהגלים הטובים ביותר באמריקה הלטינית.

חואן אנטוניו פלורס, בן 40, מעביר קרשים לעומס הגולשים הפרואניים שלו שמתנודדים במים החמים.

הם חותרים כדי לבדוק את עצמם בהפסקת הנקודות העולמית שנקראת פונטה מנגו.

'מגה-פרויקטים'

חואן מרוויח עכשיו פי שלוש מאשר במהלך המלחמה. הוא מחייך ואומר: "כשאני חושב על כמה דברים רעים היו כאן במהלך הלחימה, ואיך הם עכשיו, זה גורם לי להרגיש גאה במדינה שלי."

על לשון יבשה סמוכה, בצל כמה עצי דקל המשקיפים על חוף לאס פלורס, בודק רודריגו בארזה את תוכניותיו ומשקיף על שטח בו הוסתה העלווה הצפופה.

הוא האדריכל של פיתוח חדש של שמונה וילות יוקרה וספא.

במתחם, שנקרא אוטופיה, יהיו לבעלים של כל אחד מהם גנים משלהם, בריכות שחייה ונוף לים.

זהו הבניין הראשון מסוגו באזור זה. הם מוצעים למכירה מחוץ לתכנית בשבועות הקרובים במחיר מבוקש של מאות אלפי דולרים.

מר בארזה אומר כי נעשה שימוש בשיטות בנייה בר קיימא.

לדבריו, "זה מקום נסתר ואנחנו רוצים למנוע ממנו תיירות המונית ורווח מסחרי ... אנחנו מנסים לשמור אותו במצבו הטבעי."

למרות תקוותו של מר ברזה, ישנם אלפי סלבדור בצפייה של שישה "מגה-פרויקטים", שיביאו עוד אלפי חדרי מלון ומספר מסלולי גולף.

חופים מבודדים אלה כבר אינם מיועדים רק לגולשים ההרפתקנים.

bbc.co.uk